|
|
Page:9
פתח דבר יש מתח בין תפקידו המסורתי של ההיסטוריון ובין תפקידו של האינטלקטואל . האחד אמור לנבור בחורבות העבר לפי מיטב המסורת של דימויים ארכיאולוגיים , והשני אמור לשקף את ההווה באופן כמעט מיידי ולדון בו במושגים של ביקורת תרבות באופן המהווה חלקו שיקוף מראה וחלקו זעקה מרה . בין מניפסטים מכוננים של פרויד על חורבות רומא , ובין העמדה ההיסטורית שהציג ההיסטוריון הנודע פרידריך מיינקה של חיפוש העמדה חוזרת של ההווה הנוכח , ועד ולטר בנימין הרואה את ההיסטוריה הנגדית של המדוכאים . אולם המתח הזה קיים רק לכאורה . מצד אחד , היסטוריונים נודעים תפסו את עצמם כמי שמתמחים ברגישות להווה שחלף ועוסקים בשיחזור נקודת מבטו האבודה . מצד אחר , אינטלקטואלים ומבקרי תרבות — בנסותם להרחיב את שדה הראייה — אינם יכולים לעשות זאת בלא להישען על ראיית העבר באופן מורכב המכיל מלכתחילה את כל הנקודות בהן שער , שאולי היה פתוח לעתיד אחר , נסגר וחסם אפשרות להשתלשלות אירועים חלופית ; ראיית המטריצה ההיסטורית הכוללת בחיתוכיה האופקיים והאנכיים , כלומר תפישה סימולטנית של ציר הזמן הלינארי לצד ניסוח שדות פעולה מורכבים והתפתחויות המובילות למערכות כוח שונות במציאות העכשווית , הם מתפקידו של האינטלקטואל ומבקר התרבות והחברה . הקובץ הנוכחי משקף כתיבה ביקורתית שנכתבה על ידי בזמן ההתרחשות החיה הכרוכה בעליית גל הפיוט , כאשר אני כותבת את הדברים ומנתחת התרחשויות ובה בעת גם שותפה למהפכות בשטח ולניסוחן . ברוחה של ביקורת ספרות ישראלית , כגון זו של ברוך קורצוויל או יורם ברונובסקי , אולם מזוית אחרת , זהו אוסף מסות ביקורתיות שנכתבו בזמן ההתרחשות . " זמן ההתרחשות " הזה הוא בעיקרו בערך עשור — משנת 2003 - 2002 ועד , 2013 - 2012 בו חלו שינויים גדולים בהתרחבות שדה התרבות בישראל ובהכלה ושיקוף רחבים יותר של מזרח ומערב . זהו העשור של עליית המוזיקה המקודשת מהמזרח , שבה שלובים
|
|