|
|
Page:יג
בקיץ , 1795 לאחר שחזרה לאנגליה ושהתה בה פרק זמן קצר , נסעה וולסטונקרפט , יחד עם בתה התינוקת ואומנתה , לביקור בן כמה חודשים בסקנדינביה , כדי לטפל בעסקיו הכושלים של בן - זוגה . שם גם חיברה את ספרה הבא , מכתבים שנכתבו במהלך שהות קצרה בשבדיה , נורבגיה ודנמרק ( Letters Written During a Short Residence in Sweden , Norway , and Denmark ) . הספר הוא מעין יומן מסע אוטוביוגרפי המתעד במכתבים לאהוב רחוק את האנשים בסקנדינביה ואת החיים בה ומצייר בפיוטיות רבה את נופי הצפון . על רקע תיאורי הנוף נורא ההוד , יערות האורן , המפלים , הקרחונים , הפיורדים הצלולים והשמים הכחולים חלקה וולסטונקרפט עם קוראיה את רגשותיה ואת מחשבותיה על הנשגב , על האינסוף , על הרגע שבו הסובייקט והאובייקט מתאחדים . לחיבור זה , הפופולרי שבספריה , נודעה השפעה עצומה על התנועה הרומנטית ; סופרים ומשוררים כמו סמואל טיילור קולרידג ' , ויליאם וורדסוורת ' , פרסי ביש שלי ( בן - זוגה לעתיד של בתה , מרי ) ורבים אחרים נטלו אותו עמם במסעותיהם ברחבי יבשת אירופה ושאבו ממנו השראה . עם שובה של וולסטונקרפט ללונדון , בסתיו , 1795 נחתה עליה מהלומה אישית קשה : אימליי נטש אותה ואת בתם המשותפת ועבר לחיות עם אישה אחרת . וולסטונקרפט שקעה בדיכאון עמוק ; קשיי הפרנסה והנידוי החברתי שממנו סבלה כאם לא - נשואה הקשו עליה מאוד , ובנובמבר 1795 היא ניסתה לשים קץ לחייה בטביעה . למזלה הצילוה עוברים ושבים . נראה שניסיון התאבדות זה טלטל את וולסטונקרפט , וכשהתאוששה אזרה אומץ והחליטה להמשיך בחייה . שנה לאחר מכן חידשה את ידידותה עם הפילוסוף ויליאם גודווין . עד מהרה ניצתה אהבה בין השניים והם עברו להתגורר בשכנות זה לזו . בתחילה החליטו וולסטונקרפט וגודווין להימנע ממתן תוקף רשמי לזוגיותם , משום שראו בנישואין ( לפחות באלה של תקופתם ) מוסד דכאני ומשחית . ואולם , בסופו של דבר החליטו השניים להתחתן , ובמרץ 1797 נישאו זה לזו . במהלך הריונה השני החלה וולסטונקרפט לכתוב רומן נוסף , מריה , או עוולותיה של אישה ( , ( Maria , or , The Wrongs of Woman שאת כתיבתו לא השלימה . הייתה זו יצירה נועזת , שבחנה את המיניות הנשית ואת ההגבלות והפיקוח שמשית עליה מוסד הנישואין הבורגני . שני נושאים אלו לא נתפסו באותו זמן כעיסוק ראוי לסופרות מהוגנות . וולסטונקרפט טענה שיהא זה צבוע להתכחש לעובדה שגם לנשים יש דחף מיני , אלא שדחף זה מלובה
|
|