|
|
Page:יא
עשורים קודם לכן הגן בלהט על זכותן של המושבות באמריקה למרוד בבריטניה יכול היה לצאת כעת נגד המהפכה הצרפתית . ב - 29 בנובמבר , 1790 שבועות ספורים אחרי פרסום ספרו של ברק , כבר הוציאה לאור חיבור , הגנה על זכויות בני האדם ( , ( A Vindication of the Rights of Men שבו הגנה על ידידה פרייס ועל המהפכה ככלי לשינוי פוליטי וחברתי . נדרשה לא מעט תעוזה ( ואולי חוצפה ) מצד אישה צעירה , חסרת השכלה פורמלית , כדי להתעמת בפומבי עם אחד מגדולי הוגי הדעות בתקופתה . וולסטונקרפט אמנם הכירה בסכנות הטמונות בהתנהגותם האלימה של המהפכנים הצרפתים , אך הפנתה את האצבע המאשימה כלפי הדיכוי הברוטלי שהפעילו האצולה והמלך כנגד בני - עמם . כהוגים רפובליקנים אחרים בזמנה , וולסטונקרפט זיהתה את האתוס הנשי של תרבות " המשטר הישן " שהתגלם בדמותה של מלכת צרפת , מארי אנטואנט , עם שחיתות פוליטית ומינית . אפשר להבין אפוא כיצד הובילה אותה ההתפלמסות עם ברק , שהגן באבירות על המלכה , לעסוק בספרה הבא במשמעותן של המידות הטובות הנשיות ולהציע לקוראיה רפורמה יסודית בחינוכן של נשים ובהתנהגותן . ב - 1792 פרסמה וולסטונקרפט את הידוע בספריה , הגנה על זכויות האישה . העילה לכתיבת הספר הייתה דין וחשבון שהגיש הבישוף והדיפלומט שארל מוריס דה - טליראן - פריגור לאסיפה הלאומית הצרפתית , ובו המליץ , בין היתר , כי חינוכן של הבנות יכשיר אותן לשירות המשפחה והבית . בספרה טענה וולסטונקרפט כי הנשים צריכות ליהנות מכל הזכויות שבעיני הפילוסופים של תקופת הנאורות היו " טבעיות " לבני - האדם – הזכות לחיים , הזכות לחירות וזכות הקניין . היא ראתה באי - החלתן של זכויות אלו על הנשים אי - צדק משווע , שאין להותירו על כנו בחברה מתוקנת . אם האישה משועבדת לגבר ברוחה ובגופה , קבעה , אין זה משום שהיא נחותה ממנו מטבעה , אלא בגלל חינוכה הלוקה בחסר ; ולכן , המפתח שיתירה מכבליה טמון גם הוא בחינוך . התגובות המיידיות לספרה של וולסטונקרפט ולטיעוניה היו אוהדות בדרך כלל , ומקריאתן מתברר שהגנה על זכויות האישה הותיר את רישומו בקוראים רבים . וולסטונקרפט אמנם ציינה בספר ( וברשימות שנותרו בעזבונה ) שזהו רק הכרך הראשון בסדרת חיבורים בנושא , אך נראה שאירועי המהפכה בצרפת לכדו את תשומת לבה והיא נטשה את הפרויקט . היא תכננה לצאת לצרפת יחד עם הנרי פוסלי וג ' וזף ג ' ונסון כדי לצפות מקרוב
|
|