|
|
Page:9
מבוא פנינה מורג - טלמון ויעל עצמון " לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ... " צו ההגירה ניתן לאברם , והוא לוקח עמו משפחה , מעמיס כבודה ופונה לעבר ארץ ומולדת חדשה . ושרי , שנפרדה מארצה , ממולדתה ומבית אביה , ואף היא בהולכים , מה קורותיה ומה מעשיה ? סתם הכתוב , ולא פירש . המעט שאנו יודעים מצטרף לסיפורו של אברם . סיפורה שלה נעלם ונאלם . צו הגירה ראשון זה , המובא בסיפורי המקרא , מטביע את חותמו על סיפורי הגירה רבים המציגים את תפקידו של הגבר בהחלטה להגר , במסע ההגירה וביישוב במקום החדש . סיפור קורותיה של האישה , אם הוא מובא , שזור בתיאור מעשי הגבר , או שהוא נעלם ונאלם כמו בסיפור הגירתו של אברם . וכל זה משום שדורות רבים , שבהם הודרו נשים מלימוד והשכלה , גזרו כליה על מאגרי מידע שהיו יכולים לעמוד לרשותנו לו ידעו הנשים גם הן קרוא וכתוב . נשים נאלצו להסתפק בסיפור שבעל פה , ודינן של מסורות שבעל פה הוא שהן נשכחות בחלקן , או שהן משתנות , פושטות צורה ולובשות צורה , הכול לפי תנאי הזמן והמקום . פרק ההגירה מצטרף לחסר הכללי בתולדותיהן של נשים , וסיפור הגירתן של נשים נותר ברובו עלום . משעה שנפתחו שערי ההשכלה בפני נשים , ונשים החלו לתעד את קורותיהן , החלה להיפרש יריעה שונה באשר לתולדותיהן . אבל גם בשעה שהתרחבה היריעה ורבו המקורות , כמעט לא פנה המחקר , עד לעשורים האחרונים , לחקור את נושא הגירתן . התפנית המחקרית חלה בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים בהשפעת התנועה הפמיניסטית והתגבשותו של המושג " מגדר " , ששחרר למעשה את המחקר מהבדלי המינים , מהמיקוד הנפרד בתפקידי נשים וגברים , והדגיש את המשמעות הסמלית ואת הדימוי התרבותי של נשיות וגבריות כמשפיעים ומגדירים תהליכים כלל חברתיים . ההדגש המחקרי עבר " מנשים למגדר , ומסיפורן של נשים למגדור החברה" ( ברנשטיין , . ( 2001 המחקר בישראל הצטרף למגמה זו והקדיש תשומת לב רבה יותר לבחינה של הגירת 1 בראשית יב , א .
|
|