|
|
Page:12
בשדות " לעג למיקה הגלותית . קומץ אמנים ישראלים שהתעקשו לייצג את זיכרונות העיירה , נדחו רובם לשוליים , גם אם נמנו עם הבולטים ביוצרים היהודים בעת החדשה . ככל שהאמנות הישראלית התמסרה לקסמי המודרנה והפוסט מודרנה , והחברה הישראלית עלתה על פסי " נורמליזציה " מערבית , כן הלך והודחק זיכרון חייה ומותה של העיירה . חלקו הראשון ( והעיקרי ) של ספר זה מחזיר את אמני השוליים האלה אל הבימה . עניין מערבי , ששורשיו מורכבים , בהווי העיירה היהודית ובמסורת היהודית גרם בשנים האחרונות לביקוש גובר למוזיקת הכליזמר ( שצליליה מתנגנים בקרנות רחוב באמסטרדם , בחנויות מוזיקה עכשווית בניו יורק , בפסטיבל בצפת , בקלטת של נהג מונית פולני קתולי ... ) וללימוד שפת יידיש , לחקר מהפכת התאטרון היידישאי של אברהם גולדפדן , לדרישה למסעדות יהודיות ( קסם הטשולענט ... ) ואף לדיבוק ללימודי קבלה . כנסים ופסטיבלים " יהודיים " נעשו תופעה שכיחה בתרבויות אתניות . ברחובות ורשה מציעים למכירה בובות עץ של יהודי העיירה ( עם ארנק המצלצלין בידיהם ... ) . חוקרי ספרות ואמנות עברית יהודית ( סידרה אזרחי , קרול זמל , דן מירון , דיוויד ראסקיס ואחרים ) שבים ומפנים את מבטם בשנים האחרונות אל ספרות השטעטל של מנדלי , של י " ל פרץ , של שלום עליכם וכיו " ב , וכמה אמנים ישראלים צעירים עוסקים , זה כשני עשורים , בדימויי העיירה ובערכי היהדות המסורתית של " היהודי הישן " ( מוטיב ה " עיירה " למשל בפסליו התפאורתיים של פיליפ רנצר ; יצירותיו של חיים מאור העוסקות בדמות הסב מסתת המצבות ; בית כנסת בעיצובו של בלו סימיון פיינרו ; חפצי פולחן יהודיים , כמו תפילין ושופר , ביצירות של יוסי צמח , ישראלי הפועל באמסטרדם ; ועוד — כמפורט בחלקו השני של הספר ) . עיסוק הולך וגובר בנושא השואה באמנות הישראלית העכשווית , מסעות בני הנוער למחנות המוות בפולין , הפולמוס על " ארון הספרים היהודי " מול " ארון הספרים הישראלי " , הקמת מוזיאון התפוצות בתל אביב — כל אלה הם רק עוד פנים לבחינה עצמית מחודשת של התרבות הציונית מול התרבות היהודית ההיסטורית . גט הכריתות , שכנגדו התריעו אלתרמן , קורצווייל וכיו " ב , זוכה בשנים האחרונות לשידוד מערכות . 3 כמה מאמני השוליים האלה זכו ועדיין זוכים לפופולריות בציבור הישראלי והיהודי אף על פי שהודרו מן השיח המרכזי של האמנות הישראלית . יוסל ברגנר הוא מקרה בולט . 4 נציין בהקשר זה את מסעו של מחבר הספר באמצע שנות התשעים לעיירת אמו ולקברות בני משפחתו בגורשקוביצה שבפולין וגם לאושוויץ בירקנאו . הספר " שבחי גלות " , שראה אור בירושלים ב , 2000 כולו כתב הגנה מפני כישלון היהדות הטריטוריאלית . אפשר גם שהצבת " משה " , פסלו של בוריס ש " ץ מ 1918 ( שהוגדל מהמודל ) , בתל חי סמוך לפסל " האריה השואג " של אברהם מלניקוב — אפשר שגם היא אמרה , כך על פי מחבר הספר , סינתזה בין עבריות ליהדות . על הזיקה הדיאלקטית בין אמנות ישראלית ויהדות הרחבתי בספרי " נימרוד בתפילין " ( ירושלים , תשנ " ז ) , שהודפס במאה שלושים ושבעה עותקים בלבד .
|
|