|
|
Page:8
החל באלחריזי , שחי כמאה שנה אחרי ריה " ל והציג אותו כאחד ויחיד : " ולקח כל כלי חמדתו ( של השיר ) / ויצא וסגר השער אחרי צאתו " . כך כותב אלחריזי על שירת החול , ובאשר לשירת הקודש הוא מעיד : " ובשירי תפילותיו ימשוך כל לב ויכבשנו ... " . אכן , גם בשירת החול וגם בשירת הקודש נתקבלה שירתו לאורך הדורות כולם . מתוך השירה השתקפה אישיות , שהקסימה את כל יודעיה , והייתה מוקפת חיבה והערצה . מאות שירים ומכתבים החליף ריה״ל עם בני דורו בספרד ובמצרים . התקבלות שירתו ניכרת היטב במאות ההעתקות של שיריו בגניזה ובקובצי השירים בכתבי היד בספריות העולם . פיוטיו הופכים , כבר בדורו , לחלק ממחזור התפילה של קהילות רבות במזרח ובמערב . ובדורות שלאחריו זוכה שירתו להיות דוגמה ומופת . שירו הנערץ " ציון הלא תשאלי " נעשה בניין אב לסוגת שירה חדשה , הלא הם שירי ״הציוניות״ , קינות ושירים במתכונת " ציון הלא תשאלי " , הנכתבים בידי גדולי שירה באשכנז , בפרובנס ובצפון אפריקה , ותופסים פרק נכבד בסדרי הקינות עד היום הזה . ראשיתו של המחקר המודרני על שירת ריה״ל נקשרה בשמו של שמואל דוד לוצאטו ( שד " ל ) , שזכה והגיע לידיו כתב יד של דיוואן , הוא ספר שיריו של ריה״ל שהתגלגל לתוניס . על סמך כתב יד זה ההדיר שד״ל שני קובצי שירה הכוללים מאה ושלושים שירים ופיוטים לרבי יהודה הלוי , ובכך חשף שד״ל את שירת ריה״ל בפני אנשי חכמת ישראל , והשלים את מלאכתו של לאופולד צונץ שעסק בשקדנות רבה ברישום פיוטים ובאיסוף פרטים על מחבריהם . אבל עניינו של צונץ היה אך ורק בגילוי הפיוטי והתרבותי של הפיוטים , ואילו שד״ל התייחס בהערכה ובהערצה ללא סייג לריה " ל וראה בו מעין חוזה של תפיסתו שלו , הרואה בדבקות הדתית וברגש הלאומי את התכלית הרוחנית . למרבה הצער לא הספיק שד״ל להשלים את תכניתו לההדיר את כל שירת ריה " ל . התחנה המשמעותית הבאה היא מהדורת חיים בראדי לשירי ריה״ל , אשר למרות מעלותיה הרבות אינה שלמה , הן בהיקף השירים שבה והן בכך ששירי הקודש יצאו לאור ללא פירוש . את כינוס שירת הקודש וביאורה השלים דב ירדן לפני יותר משלושים שנה . את המהדורה המדעית המלאה על סמך ממצאי הגניזה ועל סמך גרסאות הדיוואן השונות בכתבי היד מכין זה שנים יוסף יהלום . ההשלמה החשובה לדמותו של ריה״ל בהקשרה ההיסטורי והחברתי נבנתה בשקדנות רבה ובכישרון בידי שלמה דב גויטיין במחקריו על גניזת קהיר , וזו סוכמה בהיקף רב ובשיטתיות בספרם של משה גיל ועזרא פליישר . סקירה שיטתית ומבחר ( תשמ״ז ) , עמ׳ . 910 – 893 כונס בתוך ע׳ פליישר , השירה העברית בספרד ובשלוחותיה , א – ג , בעריכת ש׳ אליצור וט׳ בארי , ירושלים תש״ע , בעמ ' . 805 – 788 4 ראה י׳ האובן ( נבו ) , שד״ל מגיש משירי ריה״ל , תל אביב תשנ״ו . הספר מביא במהדורת צילום את שני קובצי השירה שההדיר שד״ל וכן מאמרים והשלמות של שד״ל לדיוואן ריה״ל . 5 ראה לעיל הערה . 1
|
|