|
|
Page:5
עוד אנו שומעים על הכנת מעין " בנק " של חלה טהורה שהיא מופרשת על אפיות אחרות שנעשו בטומאה ( ראו תוס ' , פ " א ה " י ; משנה , פ " ג מ " ח ) . הסדר דומה לגבי תרומה שנוי במחלוקת ; בית שמאי מתירים ובית הלל אוסרים ( תרומות פרקים א - ב , כפי שפירשנום להלן פ " ב מ " ח ) . לגבי חלה דעת בית שמאי נזכרת בסתם ( פ " ד מ " ו ) , במשנה אחרת היא מיוחסת לרבי אליעזר ( פ " ב מ " ח ) , אבל במשנה נוספת ( פ " א מ " ט ) שנויה דעת בית הלל בסתם . מדברי רבי ישמעאל בתוספתא משמע שזה חידוש של אחד מחכמי הדרום . לכאורה הייתה מצוות הרמת חלה צפויה להיעלם בקלות רבה יותר מאשר הרמת תרומה . הרמת תרומה נעשית בפומבי , בשעת הגורן , חשופה ללחץ חברתי ובשעה שנדיבות הלב מאפיינת אותה . לא כן הרמת חלה שהיא נעשית בבית האדם ותמיד ניתן להיפטר ממנה על ידי אפייה בכמות מועטת ( להלן ) . אף על פי כן ראינו שהקפידו על הרמת חלה יותר ממצוות דומות . הלכה למעשה אנו שומעים גם על הרמת חלה , והמעשים להלן ( פ " ד מ " י ) הם עדות לכך . מדוע היה גורלה של מצוות חלה שונה מזה של מצוות אחרות בתחום מתנות הכהונה ? על דרך ההשערה ניתן להציע שהדבר נובע מכך שהייתה זו מצוות נשים . הנשים הן שאפו , ועליהן הוטלה בפועל חובה זו . בכל רחבי העולם מקובל שנשים מתאפיינות ב " צדיקות " רבה יותר מגברים . ברם , בחברה היהודית הודרו נשים מחלקים מרכזיים של העולם הדתי ; מה שנמסר להן , נשמר אפוא בקפדנות יתר . ראינו שבתחום חלה שררה יותר הלכת בית שמאי שאין בה אבחנות משפטיות מדוקדקות . גם לגבי זמן הרמת חלה מצינו דעות שונות . האם ייתכן שבתחום זה נטתה ההלכה לפשטות יתר , בעקבות העובדה שהמצווה הזאת הייתה למעשה בידי נשים ? מצד שני מצינו החמרות שחכמים התנגדו להן ( פ " ב מ " ה ) . אפשר שגם החמרת היתר היא תוצאה של מעורבות הנשים במצווה . מכל מקום , מצוות חלה אכן נקשרה בנשים : " על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן : על שאינן זהירות לא בנדה ולא בחלה ולא בהדלקת הנר . מפני מה מסרו מצות נדה לאשה ולא מסרו אותה לאיש ? אלא שהיה אדם הראשון דמו של הקב " ה באת חוה ושפכתו , לפיכך מסרו [ לה ] מצות נדה כדי שיתכפר על הדם ששפכה . מפני מה מסרו מצות חלה לאשה ולא לאיש . אלא שהיה ( הקב " ה ) [ אדה " ר ] חלתו של הקב " ה טהורה וטמאתו לפיכך מסרו לה מצות חלה כדי שיתכפר על החלה שטמאתו . מפני מה מסרו מצות הנר לאשה ולא לאיש . אלא שהיה אדה " ר נרו של הקב " ה היה מאיר בו לכל באי עולם וכיבתו לפיכך מסרו לה מצות הנר ונתחייבה [ בנר ] כדי שיתכפר על הנר שכיבתה : אדם דמו של עולם היה בשביל שגרמה לו ( לישראל ) לשפך לפיכך נתחייבה בנדה . אדם חלתו של עולם היה בשביל שגרמה [ לו ] שיטמא לפיכך נתחייבה בחלה . אדם נרו של עולם היה בשביל שגרמה 7 על הקשר בין חכמי בית שמאי וחכמי אדום עמדו אפשטיין ובן שלום , וראו הסברנו לפ " א מ " ט . 8 בעל אור זרוע חש באופי השונה של הלכות חלה , ומתמקד בהסבר אחר : " שהחמירו בחלה יותר משום דחלה שייכא בכל אדם המגלגל עיסתו ... אבל תרומה אין רגילה אלא בבעלי קרקעות וממרים תבואתם " ( אור זרוע , רנ ) . הסבר זה מתאים לזמנו שרק מעטים היו בו חקלאים , אך איננו מתאים לחברה היהודית בארץ ישראל הקדומה .
|
מכללת ליפשיץ
|
|