|
|
Page:12
הדתיים בכללם נמצאת למשל בהגותם של ר׳ יהודה הלוי ור׳ יוסף אלבו . ביטוי אחר לאופי התהליכי של התפילה , המציג שלבים של תיקון , נמצא בספר הזוהר . מקובלים רבים ראו את התפילה כגורם המקשר שמים וארץ , אנושות ואלוהות . תפיסות אלה ואחרות מעוררות עניין דווקא מפני שריבוי המצוות איננו מטשטש את מקומה המרכזי של התפילה . תופעה זו מרשימה יותר לאור העובדה , שרוב פוסקי ההלכה קבעו שתפילה איננה מן התורה . גישות כאלה יצרו מצע טקסטואלי וטקסי נוח לניתוח פנומנולוגי . המחקר הפנומנולוגי של התפילה העניין האקדמי בתפילה התעורר במפנה המאה התשע עשרה . חוקרים החלו להשתמש בגישות של היסטוריה ביקורתית , פסיכולוגיה ומדע השוואתי . חוקרים אלה ראו בתפילה ביטוי מרכזי של הדת . רבים מאלה שחיברו מחקרים מיוחדים על התפילה היו גרמנים , כדוגמת אדוארד פון דר גולץ ) , ) Goltz , 1870 - 1939 אוטו דיבליוס ) Dibelius , 1880 - 1967 ( ופאול דרוז ) . ) Drews , 1858 - 1912 מרסל מוס ) Mauss , 1872 - 1950 ( מצרפת ופרידריך היילר ) - Heiler , 1892 1967 ( מגרמניה טענו שהתפילה היא מרכיב אוניברסלי של הדת , וככזו היא בגדר דבקות של אדם באלוהיו . בספרות הפנומנולוגית הדתית נתפסה התפילה בראש ובראשונה כ׳אקט דתי׳ או ׳אקט רוחני׳ , שהוא בעל משמעות מלאה בסביבה דתית בלבד . הרי״ד השתמש לא מעט בביטוי זה , שנתנסח תדיר ובהנמקה נרחבת בהגותו הפנומנולוגית הדתית של מקס שלר ) 4 . ) 192 - 1 לדידו הבנת התפילה , ככל אקט דתי , לא תהיה מלאה בלא ׳מיקומה בתוך המשגה עמוקה וכוללת של זרם חיינו הארעיים ביחס לאישיות היציבה של עצמיותנו ראה להלן פרק אחד עשר ; ד׳ ארליך , ׳הדואליות כמאפיין סגנוני של הדיון בתפילה בספר העקרים לר׳ יוסף אלבו׳ , כנישתא 3 ) תשס״ז ( , עמ׳ כא - לט . ראה ג׳ שלום , פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה , תרגם י׳ בן שלמה , ירושלים תשמ״א , עמ׳ . 121 - 120 ראה . w . S . F . Pickering , ‘ Introduction to Marcel Mauss ’ , On Prayer , trans by S . Leslie , New York & Oxford 2003 , p . 9 לעתים משתמשים במונח ׳מעשה דתי׳ ולעתים ב׳פעולה דתית׳ כדי לבטא סוג כזה של אקט ) sen Akt ö . ) religi
|
|