|
|
Page:14
לכאורה את ערכיה על רעיונות יסוד אלה . חברה זו עוברת , בעיקר באליטה הרבנית - חינוכית , תהליכים של התנכרות ליסוד החולי ( מלשון חול ) והמתחדש של המהפכה הציונית , ובעקבותיהם מתגבשת בתוכה תופעה זוחלת של פרשנות חדשה - ובעצם רגרסיבית - ליהדות ולציונות . בפני הקורא הדתי - לאומי אני מבקש לשקף את מה שעומד בעצם בתשתית עולמו , ובעיקר את החיוניות התיאולוגית וההיסטורית של עמדות אלה ואת הסכנה שבטשטושן . עבור אלה ועבור אלה , אחת המשימות העומדות בפני חיבור זה הוא לשכנע את הקוראים כי מה שמוצג כאן הוא דרך המלך של היהדות , כפי שנטבעה בספרי היסוד של היהדות וכפי שפורשה על ידי חכמי ישראל ורבניו במשך דורות רבים , כמו דרך המלך של תפישת היהדות בדורות האחרונים בקרב חשובי ההוגים , ובמיוחד בקרב אלו שאימצו את הציונות והיו למנהיגיה הרוחניים . מבחינה ציבורית , בעיקר כלפי החברה הדתית , יש חשיבות גדולה לאיתורם של ביטויים המוכיחים כי עמדות החותרות להתחדשות היהדות והרואות בחידוש הריבונות היהודית מהפכה של ממש בתולדות ישראל , הן עמדות שנתפסו כטבעיות וכמובנות מאליהן עבור תלמידי חכמים בדורות קודמים , עוד לפני שהחזון הציוני הפך למציאות ובטרם היו לעמדות אלה השלכות ישירות המאיימות על אורחות החיים של חברה מגובשת . על רקע זה רבת ערך בעיני הפגישה עם מאמרו של הרב משה גלאזנר , " הציונות באור האמונה " , שראה אור ב - . 1920 הרב משה שמואל גלאזנר , יליד תרט " ז ( , ( 1856 היה בן למשפחה רבנית מיוחסת : אמו היתה נכדתו של החת " ם סופר , האב הרוחני של האורתודוקסיה הלמדנית בהונגריה , ואביו היה רב הקהילה החרדית הגדולה של העיר קלויזנבורג שבטרנסילבניה . לאחר פטירת אביו התמנה הרב גלאזנר הצעיר למלא את מקומו , וכיהן כרב העיר
|
|
|