|
|
Page:11
פרק 1 קשר החיים התוצאה של הבדיקה חיובית ואני שמחה מאוד . אמנם אני כבר אם לארבעה ילדים , ועם זאת המפגש הזה בין חלקיקים , המפגש היוצר תינוק חדש , עולם ומלואו של ציפייה ואהבה , תמיד חדש עבורי . לשמחה ולציפייה מתלוות כמובן , כמו אצל רוב הנשים ההרות , תחושות של חולשה , בחילות ועייפות רבה , אך כהרגלי אני ממשיכה בשגרת העבודה . אני רצה , נוהגת למרחקים , עומדת שעות , מלמדת , בודקת מבחנים ועבודות , מכינה , משוחחת , מנווטת , כשלצד זה גדלה ומתפתחת לה בתוך הרחם שלי , בתי . מדי פעם מבזיקה לה מחשבה או תמונה של תינוקת בזרועותי , של פעוטה המתחילה לזחול ואחר כך ללכת , של משפחה ובה חמישה ילדים סביב השולחן . מחשבותי מבליחות , רוקמות חיים חדשים , אך מיד נעלמות ונספגות אל תוך מטלות היום - יום . בחודש החמישי להריוני אני נתקפת כאבים חזקים בצד ימין של הבטן , אך בוחרת להתעלם מהם . זהו עוד אחד ממיחושי ההיריון החולפים , אני משכנעת את עצמי . כעבור כמה ימים שבהם הכאבים לא פוסקים , אני ניגשת אל רופאת המשפחה , רק ליתר ביטחון , והיא פוטרת אותי ואומרת שזה לא כלום . הכאבים נמשכים שבוע ועוד שבוע , ובשבוע השלישי גם חום גופי עולה . ואני , כסומא בארובה ההולך קדימה ולא רואה את המכשול שלפניו , ממשיכה לעבוד . החולי מתפשט בגופי , אך אני מעדיפה להתעלם וממשיכה הלאה - לעשות , לעשות ולעשות .
|
|