sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

אלא יריתי כלפי מעלה , לשמים . " הוא סיפר לי שערב מלחמת ששת הימים , ב " תקופת ההמתנה " , כתב מכתב אישי למנהיג סין , מאו דזה ‑ דונג , ובו הזהיר מפני התוקפנות הישראלית והאימפריאליזם הישראלי העתיד לבוא . הוא היה מאוכזב מאוד על שלא זכה לתשובה , והרי ביקש ממאו להתערב ולמנוע מישראל את הכניסה למלחמה . שוחחנו רבות על מהפכת התרבות שהיתה אז בראשית ימיה ושהיו בה גילויים קשים ביותר של אלימות וחוסר סובלנות , אך הוא עמד על שלו - רק בדרך זו אפשר להביא לשחרור הפרולטריון ולהשגת המהפכה . לימים הוא התאכזב ואמר : " מאו איננו מאואיסט מספיק . " אמירה זו הזכירה לי סיפור מימים ימימה שסופר על צ ' רלי צ ' פלין . הוא הצליח להתגנב לתחרות כפילים של צ ' רלי צ ' פלין , אך לא זכה אפילו להגיע לגמר . עם סיום לימודי התואר הראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית המשכתי את לימודי לקראת התואר השני והשתתפתי בכל השיעורים שהיתה להם נגיעה לסין , בין השאר בשיעוריו של פרופסור צבי שיפרין , חתן פרס ישראל . באותם ימים עדיין לא קם בארץ חוג ללימודי מזרח אסיה והקורסים על " המזרח הרחוק " ניתנו באופן ספורדי במחלקות שונות . עם סיום לימודי קיבלתי מלגת לימודים שנועדה לסייע לי ללמוד באוניברסיטת אוקספורד , ושם המשכתי את התעניינותי בסין . שני המרצים שהרשימו אותי , השפיעו עלי וליוו אותי לאורך לימודי היו ריצ ' רד סטורי , מומחה ליפן שבמלחמת העולם השנייה לחם בזירת בורמה והודו ועסק לא מעט בחקר שבויים יפנים , וג ' פרי הדסון , שהיה מומחה לסין והתפרסם בספרו על סין והעולם עד שנת . 1800 עבודת הדוקטור שלי עסקה ביחסי בריטניה וסין בשנות השלושים , במהלך מלחמת סין - יפן . התמקדתי בסוגיית הפייסנות של המעצמות כלפי יפן וקישרתי פייסנות זו לפייסנות באירופה , כלפי איטליה וגרמניה . טענתי המרכזית היתה שהמעצמות אכן ויתרו ליפן מתוך חולשה וחשש , תוך הקרבת עקרונותיהן . אף על פי שלא נמצא " הסכם מינכן " מזרח אסייתי , הפייסנות התקיימה בדרך עקלקלה , בהדרגה ותוך סחף גובר והולך של עקרונות שמעצמות המערב לכאורה שמו נר לרגליהן . בעת לימודי באוניברסיטת אוקספורד , קיבלתי הצעת עבודה מפרופסור צבי יעבץ , ממייסדי אוניברסיטת תל אביב וראש החוג המיתולוגי להיסטוריה כללית . הוא בא לימים אחדים לאנגליה לרגל עיסוקיו האקדמיים . נקודת המוצא שלו ושל הפרופסורים הוותיקים , ואף של המרצים הצעירים יותר בחוג היתה אירופוצנטרית בעליל . בעיניהם , אירופה היתה ערש התרבות האנושית , ומטבע הדברים ההיסטוריה שלה היתה היסטוריית העולם . אין ספק שהם היו מודעים

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help