|
|
Page:9
ליצן ושופט : דרכו של ז ' בוטינסקי ברומן המוזיקה הזאת [ האופרה ' כרמן ' מאת ז ' ורז ' ביזה ] נראית לי מושלמת . היא מגיעה אלינו קלה , גמישה , מנומסת . היא מלאת חן . היא אינה מיוזעת . ' כל מה שטוב הוא קל ; כל מה שהוא אלוהי טופף על רגליים עדינות ' . זה כלל ראשון באסתטיקה שלי ... המוזיקה הזאת היא מרושעת , מעודנת , פטליסטית , ובתוך כך היא נשארת גם פופולרית . [ - - ] היא עשירה , מדויקת . היא בונה , מארגנת ומסתיימת . בכך היא מהווה ניגוד של הפוליפ המוזיקלי , ' הלחן האינסופי ' ... עם היצירה הזאת אתה נפרד מן הצפון הלח , מכל תימרות האד של האידאל הווגנרי . כבר ממרימה [ מחבר הנובלה ' כרמן ' שעליה מבוססת עלילת האופרה ] היא ירשה את הגיון התשוקה , הקו הקצר ביותר , ההכרח הנוקשה ; ומעל לכל , יש בה מה שאופייני לאזורים החמים : יובש האוויר , ה ' לימפידצה ' [ שקיפות , זכות ] שבאוויר . ( פרידריך ניטשה , ' מקרה וגנר ' ) א בשנות חייו האחרונות הרבה זאב ז ' בוטינסקי לתת את דעתו על שליחותו כסופר , זו שעמה יצא לאוויר העולם הציבורי באודסה של ראשית המאה העשרים , ועל כך שלא הביא אותה לידי מיצוי . למרות עיסוקיו בענייניה הסבוכים של תנועתו הפוליטית , בכישלונותיה החמורים של התנועה הציונית שלא התגייסה בעוד מועד להציל את העם היהודי , ובעיקר במצבם הנואש של יהודי פולין ערב מלחמת עולם חדשה , היה Friedrich Nietzsche , Der Fall Wagner etc ,. kritische Studienausgabe , Red : 1 Giorgio Colli & Mazzino Montinari , de Gruyter , Munchen 1999 , pp . 13 – 14
|
|