sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:76

פרק ב פסוק ז לקצבי הרים ירדתּי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותּעל משּׁחת חיּי ה ' אלֹהי : בפסוק זה נמשך תיאור ירידתו - שקיעתו של המתפלל . בהקשר הסיפורי שבו מופיע מזמורנו הירידה היא עונש ליונה אשר ירד מרצונו ליפו , לספינה ולירכתיה ( א פסוקים ג , ה ) . הירידה גם הולמת את מצב המשורר הקרב אלי מוות , וראו לדוגמה הביטויים " יורדי בור " ( ישעיה לח , יח ) , " יורדי דו ּ מה " ( תהילים קטו , יז ) ו "יורדות אל חדרי מוות " ( משלי ז , כז ) . יונה מגיע עד " קצבי הרים " . יש המתקנים ביטוי קשה זה וקוראים במקומו " קצו ֵ י הרים " ( השוו " קצוי ארץ" [ ישעיה כו , טו ]) , קצותיהם התחתונים של ההרים השקועים בקרקעית הים , מעין " שורש הרים " ( איוב כח , ט ) , ולכך מכוון גם התרגום הארמי : " לעקרי טוריא " [ = לשורשי הרים ] . בהשפעת פסוקנו נזכרים " קצבי הרים " גם בספר בן סירא ( טז , יט ) , ושם הם באים בהקבלה ל " יסודי תבל " . " הארץ " שבראש הצלע השנייה היא השאול , כך באכדית ( etu ṣ er ) וכן לעיתים במקרא , כגון בשמות טו , יב : " תבלעמו ארץ " , והשאול נזכרה , כאמור לעיל , בראש המזמור : " מבטן שאול שיוועתי " ( פסוק ג ) . המשפט " הארץ בריחיה בעדי לעולם " הוא משפט חסר , וכוונתו לומר שהארץ - השאול סגרה את בריחיה ונעלה את דלתותיה בפני המשורר , כדי למנוע ממנו , דווקא ממנו , לפרוץ ממנה החוצה ( והשוו : " וסגרת הדלת בעדך" [ מלכים - ב ד , ד ]) . המשורר אינו יכול לצאת מן השאול הנעולה ולשוב אל פני האדמה ( השוו : " שערי שאול " [ ישעיה לח , י ] , " שערי צלמוות " [ איוב לח , יז ]) . יורדי שאול אסורים בה לנצח נצחים ואינם שבים ממנה " לעולם " . לאחר הבעת היאוש המוחלט מתחולל במזמורנו מפנה דרמטי : " ותעל משחת חיי " , הוצאתו של המשורר מן השאול בחסדו של האלוהים . " שחת " היא " בור " : " כורה שחת בה יפול " ( משלי כו , כז , ועוד ) , והיא כינוי נוסף לשאול , כגון בתהילים קג , ד : " הגואל משחת חייכי " ( וכן דברי יחזקאל לנגיד צור : " לשחת יורידוך " [ כח , ח ] ועוד ) . הפסוק מסתיים בנוסחת פנייה של המשורר לאלוהים : " ה ' אלוהי " , אות לחידוש הקירבה והקשר בין המתפלל לגואלו . בהקשר שבו נטוע המזמור צוין כי יונה התפלל אל " ה ' אלוהיו ממעי הדגה " ( ב , ב ) , ו " אלוהיו " שאליו התפלל נענה כעת לתחינתו ומושיעו מצרתו . בריח בריח הוא התקן בדלת או בשער המאפשר את נעילתם . ראו לדוגמא : " ערים בצורות חומה גבוהה דלתיים ובריח" ( דברים ג , ה ) , וכן את המסופר על שמשון , המעמיס על כתפיו את שערי העיר עזה , " ויסעם עם הבריח " ( שופטים

קרן אבי חי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help