sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:139

הוא נתן אות לירושלים ולארץ כולה : כאשר יחזו באבן זועקת יהא הקץ קרוב , וכאשר יראו את כל הגויים נאספים לירושלים - העיר כולו תערה [ = תהרס ] עד היסוד " . גם מקור זה מכיר את חששו של יונה פן ייאשם בנבואת שקר , אלא שבניגוד למקורות חז " ל שלשיטתם חשש זה הוא הסיבה לסירובו של יונה להינבא על נינוה ( ראו עמ' , ( 115 ב " חיי הנביאים " הוא הסבר ליציאתו לצור אחרי שובו ארצה . גם מקור זה יודע על רצונו של יונה לברוח אל חיק המוות , אלא שבעוד שבסיפור המקראי יונה אינו מת , ב " חיי הנביאים " הוא אכן מת , אך אלוהים מחזירו אל החיים כדי ללמדו שאין דרך לברוח מפניו , גם לא באמצעות המוות . האות שנתן יונה לירושלים ולארץ כולה מעלה את זכר נבואת חבקוק , " כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה " ( ב , יא ) , ואילו הקביעה כי העיר תהרס עד היסוד מזכירה את לשון תהילים קלז , ז , את דברי בני אדום ( היא שעיר , שבה - כזכור - גם נקבר יונה על פי ספר זה ) האומרים על ירושלים " ערו ערו עד היסוד בה " . מקום קבורתה של אם יונה ליד אלון דבורה מתייחס ככל הנראה אל סיפור מותה של דבורה מינקת רבקה ( בראשית לה , ח ) . בספרות חז " ל שמענו גם על אשתו של יונה שנהגה לעלות לרגל לירושלים ( בבלי , עירובין צו ע " א ) , ומשמע שגם הם ידעו לספר על בני משפחה כלשהם של נביא זה , פרט לאמו ( המזוהה , כזכור , במקצת המקורות , עם הצרפית שאת בנה החיה אליהו ) . אך מה עוד סיפרו עליהם לא נדע . מפת מידבא בשנת 1884 נחשפה בכנסייה במידבא , בעבר הירדן המזרחי , רצפת פסיפס רבת ממדים . זו היוותה את רצפת הכנסייה העתיקה , שעליה נבנתה הכנסייה הניצבת עתה באתר . הפסיפס שבכנסייה העתיקה ( אשר נשתרע במקורו על שטח של כמאה וארבעים מ " ר ) נוצר ככל הנראה במאה החמישית לספירה והושלם במאה השישית . הפסיפס הוא יוצא דופן בהיותו מפה – המפה העתיקה ביותר של ארץ ישראל שהגיעה לידינו , מפה מצוירת המציגה את הארץ על ישוביה , אתריה ונופיה , ממזרח לירדן וממערבה לו , וכן את סיני ומצרים . במפה משולבים גם זיהויים מילוליים של אתרים , כולל ציטוט פסוקים מן התנ " ך ביוונית . המפה מייצגת את הגיאוגרפיה הקדושה : ירושלים ממוקמת בליבה , בהגדלה יחסית , דיספרופורציונית לשאר חלקי המפה , וכנסיית הקבר ניצבת בלב ירושלים . רוב האתרים המתוארים במפה מוכרים מכתבי הקודש , יהודים ונוצרים , אך מצוינים בה גם כאלה שאינם מתועדים בכל מקור אחר הידוע לנו . לצד ירושלים מציגה המפה את הערים החשובות בארץ , כגון אשקלון , בית גוברין , לוד , יבנה וכן קברים קדושים , הרים ועמקים , נהרות ונחלים ואף משהו מן החי והצומח האופיינים לארצנו . מקובלת כיום ההנחה שהמפה מיוסדת על מפה שיצר אב הכנסייה אבסביוס ( 339 - 265 לספירה ) . המפה שלו לא נשתמרה , אך הוא מזכיר אותה בהקדמתו לאונומסטיקון שלו , שהיא רשימה של יישובים ושמות אתרים שונים . אפשר שגם מפות דרכים רומיות עמדו לפני יוצרי מפת מידבא , ואף אין זה מן הנמנע שהמפה שימשה להדרכת צליינים בדרכם אל ארץ הקודש ואתריה . לענייננו חשובה הופעת " ציון יונה הקדוש " ( האם הכוונה לתל יוניס שמדרום ליפו ?) ובסמוך , בים , ניתן לזהות ככל הנראה חלק מבעל חיים , שיש הרואים בו את הדג הגדול פרט מתוך מפת מידבא . ציון קבר יונה מצוי בחלקה התחתון של הלשון שמשמאל .

קרן אבי חי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help