sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

גם ניגודו של לוט : כאשר לוט יוצא מסדום הוא מבקש להציל את חתניו ומזהיר אותם באומרו להם : " קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה ' את העיר " ( בראשית יט , יד ) . עם יציאתו מן העיר הוא מתקשה להתנתק ממנה ומתמהמה עד שהמלאכים צריכים לאחוז בידו וביד אשתו ובנותיו כדי להוציאם משם ( שם , פסוק טז ) . יונה , לעומת זאת , יוצא מרצונו מן העיר ועושה לו סוכה , " וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר " ( ד , ה ) , ומגיב אפוא כתייר אדיש ולא כנביא החפץ בהצלת יושבי העיר . ) ג ( סיפור העגל ומתן הלוחות השניים גם סיפור זה על חטא איום ועל החלטה אלוהית להשמיד בני אדם , החלטה שהוא שב ממנה בסופו של דבר , שימש כתשתית לספרנו . בהיענותו לקריאת משה לסליחה , מציג ה ' את מידותיו , מידות הרחמים והדין גם יחד : " ויקרא ה ' ה ' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת . נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים על שילשים ועל ריבעים " ( שמות לד , ו - ז ) . בספרנו מסביר יונה את סיבת בריחתו מלפני ה ' בידיעתו את תכונות האלוהים , את היותו רחמן , ומשום כך הוא מצטט אך ורק את מידות הרחמים : " כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפיים ורב חסד " ( ד , ב ) . וכשם שבסיפור חטא העגל נענה האלוהים לתפילת משה : " וינחם ה ' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו " ( שמות לב , יד ) , כך גם בספר יונה : " וינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה " ( ג , י ) , אלא שבסיפורנו לא יונה , אלא מלך נינוה ואנשיה , הם המביאים את האלוהים לשנות את גזירתו בעקבות התנהגותם הראויה . יונה אינו כמשה : כאשר ביקש ה ' להשמיד את העם בעקבות חטא העגל , התערב משה לטובתם ואמר " שוב מחרון אפך והינחם על הרעה לעמך " ( שמות לב , יב ) , בעוד שבספרנו מלך נינוה הוא הממלא את את החלל שהותיר יונה , וזאת בקריאתו לתשובה והבעת התקווה : " מי יודע ישוב וניחם האלוהים ושב מחרון אפו " ( ג , ט ) . ועוד ראוי להעיר , כי בצוות אלוהים את משה לקראת מתן הלוחות השניים , הוא מזהירו שלא להניח לאדם ולבהמה להתקרב אל ההר : " וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא " ( שמות לד , ג ) , וייתכן כי האיסור על הבהמות נתן את אותותיו בניסוח צו דומה שהוציא מלך נינוה : " הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו " ( ג , ז ) . ) ד ( סיפור אליהו בהר חורב מחבר ספרנו עשה גם שימוש בסיפור התגלות האלוהים לאליהו בהר חורב וקורותיו של הנביא בדרכו לשם . כאשר איזבל מבקשת להרוג את אליהו , נס הנביא על נפשו . משעה שנטש מאחוריו את שליחותו ודאג רק לעצמו , אין הוא רואה עוד טעם בחייו : אליהו ישב " תחת רותם אחד וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה ה ' קח נפשי " ( מלכים - א יט , ד ) . גם יונה יבקש את מותו , וזאת בשל רחמי ה ' על נינוה : " ועתה ה ' קח נא את נפשי ממני" ( ד , ג ) . יונה ישוב ויבקש את מותו כאשר ייבש הקיקיון ( מקבילו של הרותם בסיפור אליהו ) , ושוב שאולות המילים ממעשה אליהו : " וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי " ( ד , ח ) . בהגיע אליהו להר חורב יבקש אלוהים ללמדו לקח , להצביע על גדולתה של מידת הרחמים . לאחר שישיב שלא כהלכה בשנת תשע " א הנפיק בנק ישראל מטבעות בערכים שונים , "יונה במעי הדג " , כחלק מסדרת מטבעות " תמונות מהתנ " ך " . המבצעים : צד הנושא - גדעון קייך . צד הערך : אהרון שבו . המטבע זכה בפרס מטבע השנה העולמי . 2012

קרן אבי חי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help