|
|
Page:13
יאכל מחרץ לפיו , וקורע את יתר הרקמות ממנו . תנין היאור משתמש כתרגיל זה כדי לשבור את ראשו הגרום של השפמנון , למשל . התנין מממש במנהגי הציד שלו את הסתגלותו לתנאי היבשה והמים . טרף שניצוד ביבשה , ייהרג בטביעה , ואז יפורק לחלקים בתוך המים - טרף שניצוד בים ייזרק באוויר , שהוא בעל התנגדות קטנה יותר , לתנינים התנהגות של שיתוף משוכלל בציד , הצורה השכיחה ביותר לשיתוף היא בשיסוע מיני טרף לחתיכות קטנות יותר המתאימות לבליעה . ? השיטה ' לתפוס את הטרף כמלתעות ואחר כך להסתובב ולהתהפך על הגב מספר פעמים כדי לקרוע רצועות מבשרו מהאימה לטרף שאינו גדול דיר , כי עם סיבוב התנין , מסתובב גם הסרף , במקרים כאלה נצפו תנינים כשהם מעבירים את הפגר לעבר תנין אחר , האחד מחזיק את הגופה , והאחר מתגלגל , אר שניהם מסובבים בכיוונים שונים . כל תנין אוכל את פיסת הבשר שקרע בלא הפגנת סימני תוקפנות זה כלפי זה . אחד החוקרים הבחין בדוגמה מעניינת אף יותר של שיתוף : שני תנינים מהלכים ביבשה , כשהם סוחבים ביחד פגר של אנטילופה המוגבהת מעל פני האדמה . לא היה ברור אם אחד התנינים או שניהם ביחד צדו את האנטי-לופה , אר אולי מצאוה מתה . ביבשה נראו תנינים מרחרחים פגרים וסוחבים אותם לאחר מכן לתוך המים . דוגמה נוספת של שיתוף : באביב , כאשר הבהרות גואים , והמים זורמים לתעלות ולגבים , תנינים צעירים בטרם בגרות יוצרים הצי מעגל במקום שהתעלה משתפכת לגב , פניהם אל המים הזורמים , תופסים אח הדגים היוצאים מהנהר . כל תנין במקומו ללא מלחמה על הטרף . כל שינוי בעמדתו של אחד התנינים עלול היה , כמובן , לגרום פתח להימלטות לדגים . יתרון רגעי לאחר מהם היה יוצר הפסד לכולם . תצפיות מאוחרות סייעו להבהיר את רביית תנין היאור . באפריקה הדרו-מית הוא מגיע לבגרות מינית , בפי הנראה , בגיל 15 - 12 שנים , אז מגיע אורכו ל 5 - 2 מי ומשקלו ל 100 י 70 ק '' ג . בין הזכרים הבוגרים נוצרת הירארכיה של שלטון ( דומיננטיות ) בעונת ההזדווגות . התנהגות הראווה המינית התוקפנית ( ' דיספליי ' ) של התנין היא רצף מורכב של תנועות . י הוא נושף בועות אוויר במים , הנשיפה אינה מהנחיריים , אלא דרך שק הגררן שלו , הוא מקשית את צווארו , מרים זנבו ומכה בו במים . את נשיפות האוויר הוא מלווה בנהמות . השלטון נקבע לאחר ששני זכרים עושים ? דיספליי זה לזה . הנכנע מסתובב ונמלט מהמקום במהירות . הזכר השליט , לרוב הגדול שבהם , רודף אחריו ומאיים לנושכה אם הנכנע מאט את בריחתו , הוא מרים את ראשו , כמעט במאונך כדי להראות את צווארו , הרודף עלול לתפוס אחת מגפיו של הנכנע בפיו , אך אינו נושך . פעולה זו
|
|