|
|
Page:10
מערכת מושגים דתית , שבמרכזה הנחת קיומו של האל . לעומת זאת הספר פצועי תפילה מציע נקודת מבט פנומנולוגית , שתתואר בהמשך , ומכאן שאינו מיוסד על תאולוגיה כלשהי . נקודת מבט זו מאפשרת להשהות את השיפוט על אודות התופעה , להימנע מתאוריה או ספקולציה ולהתמקד בתופעה עצמה : האדם הוא יש מתפלל ; מושא התפילה עשוי להשתנות מבלי שאפיון בסיסי זה ייגרע . אכן , במרחק של דורות רבים ממשורר תהילים , ישרטטו שני משוררים עבריים בני זמננו את האדם כיש מתפלל . המשורר לוי בן אמיתי כותב : על פת ערבית דלה עם חבר לוים אשא אליך זמר ותהלה : ברוך אתה על טוב הזבל המנובב על פת הלחם ורגש התפלה . המשורר של ההתיישבות הקיבוצית , ש " שדות שבעמק " הפעימו את לבו וחיי הקבוצה היו למושא שירתו , נושא שיר תהילה על מלאות החיים החדשים . הוא רואה את עצמו כמשרת העם : כ " חבר לוים " ונושא " זמר ותהלה " על קיום זה . שיאו של השיר בברכה על " רגש התפלה " . השיר לא מברך על תפילה אלא על עצם החוויה הסובייקטיבית של התנסות ברגש התפילה , שהוא יכולת מיוחדת בקיום האנושי עצמו , וחשיבותו מרכזית בעיצובם של החיים . מושאה של התפילה נותר עלום . הברכה היהודית המסורתית " ברוך אתה ה ' אלוהינו " מוחלפת בברכה " ברוך אתה " . אך מיהו ה " אתה " ? האם זה האל ? או שמא הוא ה " אתה " , הרע השותף לחיי הקבוצה ? ואולי שניהם יחדיו ? מה המשמעות של מוסתרות הנמען , ששבה ומופיעה בשירי בן אמיתי ? שאלות אלו , שיעמדו במרכז הדיון בספר , אינן יכולות לטשטש את משמעות השיר . הרגש , דהיינו הדיספוזיציה האנושית המייצרת את התפילה , ראוי לתודה . הכרת התודה והברכה הם ביטוי לחוסר המובנות מאליה של תופעה אנושית זאת . גם אם האדם הוא יש מתפלל וגם אם יש בו " רגש התפילה " , רגש זה יכול להתפוגג . להתפוגגות זו עלולות להיות השלכות שמעבר לאבדן רגש התפילה ; משהו בהוויית האדם ייעלם . 5 בן אמיתי , " בקבוצה " , תשל " ט , עמ ' . 18 6 השיר " שדות שבעמק " , משיריו הנודעים של בן אמיתי , הוא השיר הראשון שבאוסף זה . ראו שם , עמ ' . 8 7 ראו למשל " אל מול אוריך " , שם , עמ ' ; 104 " דבר אתה אלה " , שם , עמ ' ; 105 " פרידה " , שם , עמ ' . 107 ראוי לציין כי בשירים אחרים שלו , בעיקר בשירים המאוחרים , בן אמיתי מזהה בבירור את הנמען , ראו " שממון " , עמ ' , 133 " אזכור הלמות עפר " , עמ ' . 134 ראוי לציין כי השירים שבהם הנמען הוא האל מופיעים ב " אלגיות על מות רעיה " . אבל לא רק חוויית המוות מקבעת את הנמען הנעלם כאלוהים . גם החוויות שבעקבות מלחמת ששת הימים פועלות באופן דומה , ראו למשל " שוב דברת אל עמך " , שם , עמ ' . 186
|
|