sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

מבוא בספרות האקדמית העוסקת בתקופה הקולוניאלית באפריקה מעטים הפרסומים המתמקדים בהיבטים המורפולוגיים והארכיטקטוניים של הערים הקולוניאליות . למרות תמימות הדעים בדבר החשיבות המכרעת הנודעת לצמיחתן של ערים חדשות , התמקדה תשומת לבם של החוקרים בעיקר בהשלכות הסוציו – כלכליות של התפתחותן של ערים אלו ובהגירת ההמונים של אוכלוסיות אפריקאיות אליהן . מאמצי המהגרים להסתגל לחיי העיר החדשה , התארגנויות של עזרה הדדית שצמחו בקרבם , אגב תודעה גוברת והולכת של ההפליות שנהג כלפיהם השלטון , נראו בעיני החוקרים , בצדק רב , כניצניה של התנגדות אנטי – קולוניאלית העתידה להתרחש בהמשך , שתוביל בסופו של דבר להקמת מדינות עצמאיות . על כן התמקד העניין המחקרי במתרחש בעיר בשינויים הדמוגרפיים , הכלכליים והפוליטיים והזניח את ההיבטים הפיזיים – הוויזואליים של בנייה ותכנון . ליאורה ביגון , בניגוד לכך , שייכת לאותו זן נדיר של חוקרים שכן התעניינו באספקטים המורפולוגיים של האורבניזם הקולוניאלי באפריקה שמדרום לסהרה , ודומה שהיא עומדת להיות לאחת הבולטות בחבורה . בספר קודם שהתפרסם באנגלית בשנת 2009 הציגה לפנינו ליאורה ביגון דוגמה מאלפת של השוואה בין לגוס ובין דקר , אגב שימת דגש בעיצוב , בתכנון ובוויזואליות . בספר שני זה , המתפרסם בעברית , היא מתמקדת רק בדקר והיא מתארת , בצורה חיה ותוססת , כיצד צמחה בין סוף המאה התשע – עשרה לבין שנות השלושים של המאה העשרים ) התקופה הקולוניאלית הקלסית ( העיר ה " מערבית" ביותר באפריקה שמדרום לסהרה , הן מן הבחינה הגאוגרפית והן מן הבחינה התרבותית . בחושיה המחודדים קוראת ליאורה ביגון לספרה " יצירת דקר " – לא הקמת דקר או ייסוד דקר , אלא יצירת דקר , כדי להמחיש כיצד , למרות התפקיד הדומיננטי שמילאו השליטים הקולוניאליים הצרפתים וההעדפה הברורה שניתנה לצרכים , לטעמים ולאינטרסים של האירופאים לעומת המקומיים , התפתחה העיר וקיבלה את צורתה באופן דינמי יותר , אגב אינטראקציה ומשא ומתן בין קבוצות אוכלוסייה שונות במרחב העירוני . בראש ובראשונה , כמובן , השפיעו על עיצוב העיר השליטים הצרפתים . זהו אכן , כדברי ביגון , חקר אורבניזם אירופי מחוץ לאירופה . אבל היו גם הבדלים בין האירופאים שהשפיעו רבות על בניית העיר ; בין המצביאים והמושלים , לדוגמה , לבין תושבים אירופאים אחרים שהועסקו במקום : פקידי מנהל , מורים , בעלי מקצועות חופשיים או נציגי חברות כלכליות ומשפחותיהם שפיתחו חיי קהילה בעיר . כמו כן , השפיעו על " יצירת " העיר אפריקאים

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help