sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

על החוקים . ברנס וקוק סבורים כי אי אפשר לחייב או לתמרן אנשים להתנהג באופן אתי — עליהם לבחור בכך . נדרשת גישה אתית לשינוי שתאפשר ליחידים , לקבוצות ולארגונים להעריך בעצמם את מצבם ואת הבחירות שלהם . זהו אינו מצב שבו עיצוב מהיר של גישה אתית יותר באמצעות הצגה של חוקים ונהלים חדשים ישיג את השינוי הרצוי בהתנהגות . נעשה ניסיון של אסדרה בתחום הפיננסי , אך מאורעות 2008 ( התפוצצות בועת הנדל " ן בארצות הברית ובעקבותיה התמוטטותם של מוסדות פיננסיים רבים ) המחישו את כישלון הגישה המדגישה נהלים ואכיפה ( . ( Stiglitz , 2010 לטענת ברנס וקוק , גם אם היועצים לא ייזמו מעבר לגישה מבוססת אתיות , הם יצטרפו למהלך כזה בשל הצורך של הארגונים לפעול באופן אתי שיהיה בו גם ערך חברתי . דוגמה להכרה בצורך זה מצויה במאמרם של מייקל פורטר ומרק קריימר ( , ( Porter & Kramer , 2011 שבו הוצגה אסטרטגיה עסקית חברתית משולבת . זילברברג ( 2016 ) טענה כי שתי ההשקפות העולות מהספרות המקצועית מבטאות , לפחות לכאורה , דילמה לגבי מגמות התפתחותו של תחום הפיתוח הארגוני . עם זאת , המציאות הפוסט מודרנית מציעה מרחב שבו מתקיימות בפועל אוריינטציות שונות זו לצד זו . כלומר נראה שתחום הפיתוח הארגוני מתפתח כך שהוא מכיל גישות המדגישות תוצאות עסקיות ונעזר בטכנולוגיה כדי להשיג אותן , ומשלב בהן גישות אחרות המדגישות ערכים בסיסיים של טובת הפרט והחברה לצד ההצלחה העסקית . יתרה מזו , במציאות שבה הייעוץ הארגוני הוא כה מגוון וחסר גבולות , הבסיס הערכי של תחום הפיתוח הארגוני תורם תרומה של ממש הן לביסוס המקצועיות של היועצים והן למנהלים ולארגונים . שיטה כפי שצוין בפתיחה , פרק המחקר המוצג כאן מכוון להבין לעומק כיצד נועצים , שהם לקוחות הייעוץ הארגוני , חווים ותופסים אותו . לא מדובר במדגם מייצג אלא בשדה מצומצם שבו התקיימה חקירה איכותנית מעמיקה ; חקירה זו אפשרה להתבונן ברגשות ובתפיסות של נועצים כדי לבנות מודל מושגי שיזרה אור על התחום . אמנם תוצאות המחקר מוגבלות לשדה הנחקר , אך חשיבותן נעוצה לא רק ברמה התאורטית אלא גם בהיותן בסיס למחקר המשך . כאמור , כלי המחקר בחלק זה הוא ראיונות עומק של לקוחות . כל המרואיינים קיימו בעבר קשרי ייעוץ עם יועצים חברי איפ " א . רוב הנועצים , שלושה עשר מתוך חמישה עשר , רואיינו על ידי היועצים הארגוניים שלהם בהווה או בעבר , כלומר קיימת כאן תלות ברורה בין המראיין למרואיין ; היעדר המרחק ביניהם , אשר נתפס כחיסרון במחקר פוזיטיביסטי , הוא יתרון במחקר פנומנולוגי , המחייב קשר קרוב לשם יצירת פתיחות ולהעמקה . שיטה זו של שימוש בראיונות של מנהלים הנמצאים בקשר של ייעוץ ( או אחר ) עם החוקרים יושמה גם במחקרם של אנסגר ריכטר וסנדרה נייביים ( . ( Richter & Niewiem , 2009 גם ריבוי המראיינים , אשר במחקר פוזיטיביסטי השואף לאחידות עלול להיות חיסרון , הוא לתפיסתנו יתרון במחקר פנומנולוגי , מחקר שביסודו הוא סובייקטיבי ופרשני . כדי לבחון את הכלי ואת השיטה נערך מחקר חלוץ של ארבעה ראיונות . כל הראיונות התקיימו בזוגות : יועץ בכיר שהתנדב לראיין נועץ שלו או של עמית קרוב ויועץ נוסף , שסייע בריאיון עצמו

צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help