|
|
Page:13
כבר דיברנו רבות במפגשים הקודמים על כך שתורתו של ניטשה היא תורה של שחרור . ניטשה מבקש לשחרר את בני האדם הקוראים את ספריו מתלותם בבני אדם אחרים , בערכים חברתיים ובנורמות . אולם לו ניטשה היה מגלה כי דבריו חסרי ערך אם איש אינו עושה בהם שימוש , הרי שניטשה , כמו כל אדם אחר שיש לו רעיון מבריק , היה מוצא את עצמו בבעיה : הוא היה מגלה כי הוא אינו חופשי , היות שערכם של דבריו תלוי בנכונות של אחרים לקבלם . אם משאת נפשו של האדם המשתחרר היא לכבוש מדינות , או לטפס על מצוקים תלולים , בעייתו לא תהיה חמורה : הוא יקים לעצמו צבאות , או יצא למסעותיו לבדו . אולם כאשר משאת נפשו של האדם המשתחרר היא לחנך , או להשתלב בעולם היצירה , בעייתו תהיה סבוכה מאוד : הוא ימצא את עצמו תלוי בקהל הנמענים שלו ולא יוכל לפעול בצורה חופשית . בספר כה אמר זרתוסטרא יורד ניטשה לעמקי הסבך של השחרור מתלותו באחרים בשעה שהוא פועל כמחנך וכיוצר . בתמונת הפתיחה של הספר ' קופץ ' זרתוסטרא אל הרשת הסבוכה של התלות באחרים , והוא הולך ומסתבך בה ככל שמתקדמת העלילה לקראת תום החלק השני של הספר . חלקו השלישי של הספר הוא מסע שעורך זרתוסטרא עם עצמו , ובמהלכו הוא מתחיל להשתחרר מכבליו . בפעם האחרונה בה הוא יורד ממערתו אל בני האדם , בתמונת הסיום של הספר , הוא משתחרר מאחרוני הכבלים בהם נאסר כאשר ' קפץ ' אל אותה רשת . דרכו , בין תמונת הפתיחה לתמונת הסיום של הספר , היא דרכה של ההתמודדות עם תלותו בבני האדם , להם הוא מבקש להעניק את בשורתו . נשוב אל ההתחלה . את דבריו הראשונים עם יציאתו מן המערה מפנה זרתוסטרא אל השמש , לה הוא אומר : ' אתה הכוכב הגדול ! וכי מה היה אושרך אם לא נמצאו לך אלו אשר להם אתה מאיר ! ' 6 נמענים הם אלו שאליהם מכוון המסר של האדם . 7 כה אמר זרתוסטרא , 9 ( הקדמת זרתוסטרא ) .
|
|
|