|
|
Page:11
פרק ראשון בבית פנימה וברחוב בחוץ אתה הכוכב הגדול ! וכי מה היה אושרך לולא נמצאו לך אלה אשר להם אתה מאיר ! ... ראה ! היתה חכמתי עלי לטורח , כדבורה אשר ליקטה דבש די והותר , ועתה דרושות לי הידיים השלוחות כבר בשורותיו הראשונות של הספר אנו מוצאים רמז למערה של סוקרטס , שאותה הצגנו במפגש השני . ניטשה , כהרגלו , מפרק את המערה של סוקרטס ברגע הופעתה בזירת הטקסט : המערה בה מתגורר גיבורו , זרתוסטרא , נמצאת בראש ההר , ואילו החיים הממשיים של בני האדם מתקיימים למטה , תחת אור השמש המתעתע . זוהי דרכו של ניטשה להביע , במשפט אחד , את הרעיון שהניע את מחשבתו שנים רבות לפני כתיבת הספר : בניגוד להנחה של סוקרטס כי התבונה היא מקור החיים הטובים , ניטשה סובר כי במקום בו שולטת התבונה מתקיים קיפאון נצחי - החיים לא זורמים , לא מתפרצים , לא מממשים את עצמם . הכוח המניע את החיים , לדידו של ניטשה , מבוסס על טעות , על תשוקה לא רציונלית אשר חייבת להתכחש לאמת לפיה החיים - ככלל - הם תופעה חסרת היגיון . 1 כה אמר זרתוסטרא , 9 ( הקדמת זרתוסטרא ) . 2 המושג מופיע במילון המושגים יחד עם המושג ' משל המערה ' . לעתים נקראת המערה ' המערה של אפלטון ' . מי שחיבר את הטקסט בו מופיע ' משל המערה ' הוא אפלטון . בטקסט הוא העניק את תפקיד הגיבור הראשי , המספר את המשל , למורו ורבו - סוקרטס , שהוצא להורג קודם לכן , ולא כתב את תורתו . ראו על כך : ענת רימון – אור , מבנה הנפש בין ניטשה לפרויד , פיתוי אכזריות ונשיות ( חיפה : פרדס , , ( 2009 עמ ' . 21 – 9
|
|