|
|
Page:14
חילון , כפי שאפשר ללמוד מהמקרה הישראלי וממקרים אחרים , יכול להתפתח גם כאשר המדינה והחברה שומרות על זיקה לדת ולמוסדותיה וכאשר זהות חילונית נותרת נחלת המיעוט . מורכבות זו , הנגזרת במידה רבה מהקושי להפריד בין דתיות וחילוניות , הופכת את החילוניות בת ימינו לתופעה שקשה להסביר , אף יותר מאשר מופעים רבים של פונדמנטליזם דתי ( . ( Berger , 1999 על מנת לנסות ולהסביר את תופעת החילון נשען חיבור זה על חמש נקודות הנחה מרכזיות . ראשית , משמעות החילון היא היחלשות הסמכות הדתית ולאו דווקא היחלשות הדתיות . שנית , חילון הוא תהליך שמניעיו מגוונים והוא אינו בהכרח זהה לחילוניות כהשקפת עולם המקושרת לאידיאולוגיה ליברלית של חופש ושוויון . שלישית , ובהתאמה , החילון יכול להיות תוצאה של שינויים כלכליים וחברתיים ולא של אימוץ השקפת העולם הליברלית . רביעית , החילון הוא תהליך רב ממדי הנמדד בשינוים של זהויות , אמונות , ערכים ופרקטיקות אשר לעתים קרובות אינם עקביים . וחמישית , החילון מתקדם לא רק באמצעות מאבקים אידיאולוגיים בזירה הפוליטית אלא גם דרך בחירות אינדיבידואליות פרקטיות הקשורות לחיי היומיום . לכאורה , אין חידוש רב בטשטוש הגבולות בין דתי וחילוני ובקיומן של קטגוריות ביניים המתוארות כמסורתיות . כבר לפני שנים רבות , כאשר ההסדרים בין דתיים וחילונים הידועים כ " סטאטוס קוו " היו בשיא כוחם , התקיימו משחקי כדורגל בשבת באין מפריע . האפשרות , שהתממשה לעתים , של ביקור בבית הכנסת ובמגרש הכדורגל באותה השבת היוותה דוגמא ליכולת השילוב בין קודש לחול ולקיומה של מסורתיות מתונה המסרבת להיענות להגדרות נוקשות יותר של זהות ולמחויבויות הנובעות ממנה . גמישות זו , יחד עם מחויבות למכנה משותף " ישראלי " אפשרה הסדרה של יחסי דת ומדינה . אולם , השינויים המתחוללים בשנים האחרונות , המושפעים מתהליכים כלכליים , תרבותיים ודמוגראפיים , מותחים את גמישות הקווים המנחים , הפורמאליים והלא פורמאליים , אל מעבר ליכולתם להכיל וקוראים תיגר , גם אם לא במודע או במתכוון , על ההסדרים הקיימים ועל הסמכות הדתית .
|
|