|
|
Page:7
הקדמה בקראי את ספרר של יואל דה מלאך עלו בעיני רוחי שני דימויים , האחד של יל "ר הצדיקים ' והשני ' מלח הארץ ' . באגדות היהודים מסופר כי בכל דור רדוד מתהלכים בינינו ל " ו צדיקים והם טובי האנשים החיים באוהו הדור , אך ל " ר אלה אינם מפורסמים ואינם מצטיי נים כלל בהוד ובהדר חיצוניים , לרוב הם מ ' פשוטי העם ' ורק מעשיהם הנפלאים וצדקתם המקרינה חושפים אותם , כזה היה יואל דה מלאך . הוא ביטא באישיותו את תכונת - והצנע לכת ' . תכונה זו ליוותה אותו בכל שלב ושלב בחייו . יואל עשה מאמץ גדול , בספרו את מהלך התפתחותו , מאז היותר ילד קטן באיטליה מולדתו , והוא ספוג ביפי תרבותה ובחן מורשת יהודית מבית הוריו , רעד להענקת ' פרס ישראל ' על תרומתו הגדולה לארצו - את כל אלה הוא עוטף במעטה של צניעות , כאילו הוא אומר לקורא : / v הרי כל אלה הם דברים פשוטים שכל אחד מבני דורי חורה רעשה ' / והמושג ' מלח הארץ - כל כך מתאים ליואל : חלוץ מנעוריו בלי מדכאות , מתנדב לכל תפקיד , החל מתנרעת נוער רעד הקמתר וטיפוחו של קיבוץ רביבים בלב המדבר , מגשים יואל כל צו וכל משימה שהוטלה עליו , בין בלחימה על נפש היישובים המותקפים בידי האויב הערבי , ובין ברדיפה אחר השלרם עם אותם ערבים . ובתרך כל אלה ערלה ומחפחח יואל דה מלאך כהרקר גדרל , שמתוך סקרנות בלתי נלאית ואהבת הסביבה בה הוא חי , הוא לומד את רזי הטבע האופפים אותר : את הנוף ואת האקלים , את החי ובעיקר את הצומח - את בקיאותר , הנרכשת בעבודת שדה יום רלילה , הוא מגבש לתורה , שארתה הרא מלמד רבים , והופך למרדה דרך , ומורה הלכה בכל השייך ליישוב מדבר הנגב מחד , ולשמירה על ייחודו ויופיו מאידך . את כל המסכת הזאת מלווה יואל בהומור נפלא , הומור איטלקי ישראלי , המיוחד רק לו , הרא לא מצטעצע במליצות ובמילים נשגבות גם כשהוא מתאר מעשים גדולים , אלא הוא טווה חוטים של הומור , לעתים אפילו מעץ לגלוג קל ומשאיר את הקורא בבת צחרק סלחנית . כל מי שזבה להכיר את יראל ולשתף עמו פערלה , יוקיר את הספר ויתגעגע לאיש הנפלא שכתבו . אריה לובה אליאב
|
|