|
|
Page:10
בעבודתם השנה , הם לא הצטרפו לעבודת העריכה , ואנו ממלאים כאן באהבה והערכה חוב של תודה עמוקה לתרומתם . * * * חוק חינוך ממלכתי ( תשי " ג 1953 ) גובש לאור אידאלים וערכים המדגישים את האופן שבו מדינת ישראל תופסת את עצמה כמדינה לאומית שהיא גם דמוקרטית , מודרנית ומערבית , ואשר מגילת העצמאות שלה מצהירה כי היא " תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת , גזע ומין " ו " תבטיח חופש דת , מצפון , לשון , חינוך ותרבות " . ואמנם , החוק הכיל בתוכו הבטחה לחירות אישית של כל פרט ופרט ונועד לספק הזדמנות שווה לכל ילד וילדה לפתח את הפוטנציאל הגלום בהם . אלא שבמישור הקולקטיבי החוק מתייחס אך ורק לאידאלים וערכים המדגישים את התפיסה שלפיה מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי , תוך שהוא חותר לגבש את החברה הערבית פלסטינית כקהילה חסרת ייחוד לאומי . כך , בעוד מדיניות החינוך בישראל מכירה בייחודו התרבותי של המיעוט הערבי פלסטיני בישראל , ואף מאפשרת לו לנהל את חינוך ילדיו בשפה הערבית , היא איננה מאפשרת את שילובו של הנרטיב הלאומי פלסטיני בתכניות הלימודים . למעשה , החוק והפרקטיקות הנגזרות ממנו מכחישים את היותה של חברה זו מיעוט לאומי ( יונה , בספר זה ) . יחס דו ערכי זה כלפי החינוך בחברה הערבית , וההליכה על קו תפר בין " לאומיות " לבין " תרבות " , נותרו על כנם גם כאשר חוק חינוך ממלכתי עבר שינויים שנועדו להתאימו , כפי שציינו יוזמיו , " למציאות החינוכית של ימינו " ( תיקון לחוק חינוך ממלכתי , התשס " ג ) . בעוד בתיקונים לחוק מסתמנת ההכרה שלפיה יש להפוך את מערכת החינוך לרגישה יותר לאופייה הרב תרבותי של החברה בישראל , אופיו הלאומי הייחודי של המיעוט הערבי בישראל אינו זוכה בהם לביטוי . כך , לדוגמה , קובע החוק שיש להעניק לתלמידים את האפשרות " להכיר את השפה , התרבות , ההיסטוריה , המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל , ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל " ( שם , סעיף . ( 2 . 11 עם זאת , ניתוח מטרות החינוך המוצהרות ובדיקה של תכניות
|
המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה
|