|
|
Page:12
כאחד ( מאוטנר , שגיא ושמיר , . ( 1998 בו בזמן , תאוריות אלה חושפות דילמות מורכבות הנובעות מתוך המפגש הרב תרבותי , ובהן שאלות כבדות על חובתה ויכולתה של מדינה רב תרבותית לבסס ליבה חינוכית משותפת לכל הקבוצות ולגבש נרטיב רחב שידגיש שותפות תוך ניגודים ( . ( Rorty , 1989 במדינת ישראל , שבה ההבדלים האתניים בין היהודים לערבים נתפסים כחלק מן הסכסוך הלאומי הישראלי פלסטיני והלאומיות נתפסת כקשורה בדת , קושי זה גדול עוד יותר . כך נוצרות דילמה מורכבת ואף סתירה פנימית בין המטרה החינוכית של פיתוח וטיפוח הזהות האישית והזהות הערבית הקבוצתית , הנובעות מההבנה שתרבות קשורה בזהות וששיח מנשל זהות הוא פעולה דה הומנית ( שגיא , , ( 2011 לבין המטרה של שמירה על אופייה היהודי לאומי של המדינה , המוסכמת על כל מוסדותיה . אין זה מפתיע אפוא שמערכת החינוך איננה מצליחה לבנות תשתית לשותפות כזאת , ויתרה מכך : היא מותירה את אזרחיה הערבים של ישראל חסרי ייחוד לאומי מצד אחד , ומונעת מהם כלים להשתלבות מלאה בחברה היהודית ובמערכות הציבוריות מצד אחר . המחקר וההגות בשאלות של מטרות החינוך וליבת החינוך במדינות מרובות תרבויות עדיין מצומצמים . על אחת כמה וכמה הם חסרים במערכת החינוך הערבית בישראל , שנעה בין שליטה והדרה לבין מסרים של שילוב . שפע הפרסומים בנושאי חינוך בחברה הערבית בישראל מוקדש רובו ככולו ליסודות חשובים של החינוך : שוויון תקציבי , תחומי הדעת , הדידקטיקה , ניהול ומנהיגות , חינוך מיוחד , תכניות מניעה , הכשרת מורים ועוד . ואולם , על מטרות החינוך בהקשר הקבוצתי הייחודי והאזרחי הכללי , ובמיוחד בזהות ובנרטיב כמרכיבי ליבה בחינוך באשר הוא , ועל אחת כמה וכמה בחברת מיעוט לאומית במדינה רב תרבותית , יש ספרות מעטה . ספר זה הוא ניסיון ראשוני לעורר חשיבה על שכבות עומק אלה , אגב התמקדות במרכיבי הזהות והנרטיב כפי שהם באים לידי ביטוי בחינוך הערבי פלסטיני בישראל על כל רבדיו : רובד הליבה של החינוך , רובד ההכשרה להוראה ומערכת ההשכלה הגבוהה . מרכיבים אלה נבחנים בספר על רקע תפיסות רב תרבותיות בישראל ובעולם . כדי ליצור דיון פורה פרסמו העורכים קול קורא שהזמין כותבים מבוססים בתחום להציע מאמרים , זאת מתוך כוונה ליצור ביניהם
|
המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה
|