|
|
Page:11
מברא כאחד במאי , 1853 בעיר סנטד ' פה שבארגנטינה , באווירה פוליטית מתוחה אך בטכס חגיגי , באה לעולם החוקה של הרפובליקה הארגנטינאית . לא היתה זו החוקה הראשונה בתולדותיה של הרפובליקה הצעירה , שאז עדיין לא מלאו ארבעים שנה לעצמאותה . יתר על כן : במעשה החקיקה לא השתתפה הפרובינציה בואנוס איירס , שהיתה - ועודנה גם כיום - המחוז הגדול והעשיר שבכל מחוזות המדינה . אולם ברכות השנים הוכח שאכן היתה זו החוקה הקבועה , ועם תיקונים מועטים שהוכנסו בה במהלך השנים , היא היתה זו שהוחזרה לתוקפה בשלהי שנת , 1983 עם התחדש החיים הדמוקרטיים לאחר שנ ' ם ארוכות וקשרת של משטר צבאי . כאותה שעה , בשחר חייה החוקתיים של האומה הארגנטינאית , לא נמצאו בקרבה יהודים במספר ניכר . נתזים בודדים בלבד מך הגל הקטן באופו יחסי של מהגרים יהודים , שיצאו ממרכז אירופה ומצפון אפריקה , הגיעו עד לקצווי היבשת הדרום אמריקנית , יתר על כן : האפשרות שמהגרים יהדדים יגיעז לרפובליקה הארגנטינאית אפילו לא הועלתה בדיוני האסיפה המכוננת , שדנה באריכות ובאהדה בסיכויי ההגירה ובדרכים לעודדה . אולם סעיפי החוקה , שהגדירו את חרויות האזרח והתושב ברפובליקה וקבעו מעמד של שוויין למהגרים שיגיעו אליה , הבטיחו - בניסוחם הכולל והבלתי " מסויג -גם ליהודים את חופש הדת , אה חופש ההתארגנות ואת החופש ללמוד וללמד , האמנציפציה הפורמלית של היהודים קדמה אפוא בארגנטינה לעצם נוכחותם במדינה . בשנות השבעים והשמונים של המאה ה 9 ו נתרבו המהגרים היהודים , אולם גם אז הם הגיעו לחופי הנהר לה פלטה כבודדים , איש איש במסילתו המקרית . ההגירה היהודית הגדולה החלה רק בשלהי שנות השמונים , כאשר קבוצות ניכרות , בעיקר מיוצאי מזרח אירופה , נכללו בגלי ההגירה הכללית ששטפו את הרפי הרפובליקה , אחת הקבוצות , והגדולה מכולן , שהגיעה כשנת 1889 באונייה אחת , מנתה למעלה מ 800 נפשות . ' את הניסיון הראשון לכונן בית ספר יהודי עשתה קבוצת לומים בבירת הרפובליקה כשנת . 1891 כשלוש שנים לאחר מכך , ב , 1894 נעשו הצעדים הראשונים להקמת רשת חינוך יהודית במושכות החקלאיות , שהברון מוריס דה הירש טרח אז בהקמתן . באותה שעה כבר היו בתוקפם כמה חוקים יסודיים , שביצרו והרחיבו את זכריות
|
|