|
|
Page:11
דיור ) , החיוניים לשכירים . לאומנות , המצדיקה כיבוש הנמשך עשרות שנים , מערערת את ההסדרים הדמוקרטיים ורומסת זכויות אדם , לרבות זכויות עובדים , בתחומי ישראל . מטרת המערכה המכוונת נגד המדיניות והפרקטיקה של הלאומנות המפלה אינה ביטול סימני ההיכר הלאומיים , שהתפתחו היסטורית . הקפיטליזם כמשטר כלכלי חברתי , יצר בעשורים האחרונים מציאות רב לאומית מבחינת תנועת ההון בין הארצות ופעילות תשלובות הענק בארצות שונות , אך לא ביטל בשום מקום את המדינה ואת הלאומיות הכרוכה בה . המטרה של המערכה נגד האפליה היא בנייתה של אחדות מעמדית של עובדים יהודים וערבים , של כלל השכירים . מציאות כלכלית של פילוג לאומי מצדיקה את עצמה פוליטית ורעיונית באמצעות טיפוח תודעה של פילוג לאומי . תודעה כזאת , המובילה לעוינות לאומית , היא כשלעצמה מהווה מכשול גבוה בדרך לבנייתה של אחדות מעמדית . וכאן נכנסים לתמונה האיגודים המקצועיים דוגמת ההסתדרות , האמורים לכאורה ללחום בהדרה ובאפליה כדי להצליח במאבקיהם . בהקשר זה מעניין הניסיון של האיחוד האירופי לבחון מהי תרומת האיגודים המקצועיים למערכה נגד אפליה במקומות העבודה . מחברי המחקר הגיעו למסקנה , כי רבים מהאיגודים המקצועיים בארצות האיחוד אינם מתמודדים כלל עם המציאות של אפליית עובדים שהם בני מיעוטים ומהגרי עבודה , ובמשא ומתן על הסכמים קיבוציים אינם כוללים את נושא השוויון וביטול הקיפוח במקום העבודה . כתוצאה ממחדלים חמורים אלה , האיגודים המקצועיים באירופה מתחזקים בפועל את האפליה בקבלה לעבודה , בקידום , בשכר , בפנסיה , וגורמים לאתניזציה של עבודות בסטטוס נמוך ושל כאלה שמשולם עבורן שכר נמוך . הביקורת שנמתחה על האיגודים המקצועיים באירופה מן הראוי שתחול בייתר שאת גם על ההסתדרות הכללית , שהיא המסגרת האיגוד מקצועית הגדולה בישראל . ההסתדרות לא רק שמעולם לא בנתה אסטרטגיה של מאבק בגזענות גלויה וסמויה , אלא היא פעלה במשך עשרות שנים כמסגרת ליהודים בלבד הסגורה בפני שכירים ערבים . ייתר EU Research , 2006 3
|
|