|
|
Page:10
האולטימטיבית של ממשלת ישראל כי הפלסטינים יכירו בישראל כ "מדינת העם היהודי " מציבה מכשול גבוה נוסף בפני התקדמות המשא ומתן לשלום . בקובץ המאמרים שלהלן אנו מתארים את התהליכים הללו ומצביעים על מסוכנותם לעתיד היסודות הדמוקרטיים בישראל . מגוון המאמרים עוסק בניתוח חוקים פרטניים כגון " חוק הנכבה " ( ראו מאמרה של יפעת גוטמן ) , " חוק ועדות קבלה " ( ראו מאמרה של יפעת סולל ) , " חוק הלאום " ( ראו מאמרו של יוסף ג ' בארין ) , חוק האזרחות והכניסה לישראל ( ראו מאמרו של אסף שפירא ) ואחרים ; בדיון תיאורטי ומעשי בהשפעות החקיקה על השיח הציבורי ועל החברה ; כמו גם במחקר משווה למקרי חקר אחרים בעולם . * הספר מחולק לשלושה שערים . בראשון נדונים ההיבטים המשפטיים , בשני ההיבטים החברתיים והחינוכיים ובשער השלישי דיון השוואתי עם מקרי חקר דומים בעולם . להלן בקצרה הטיעונים והדיונים המרכזיים במאמרי הספר . תמר הוסטובסקי ברנדס דנה בשיח הישראלי על היחס בין אזרחות לנאמנות , ובביטויו בשדה המשפט בסדרה של הצעות חוק שמטרתן להתנות זכויות הכרוכות באופן מסורתי באזרחות – בנאמנות למדינה . התפיסה העומדת בבסיס חוקים אלו רואה באזרחות ובנאמנות את שני הנדבכים שעליהם מבוססת מערכת היחסים בין האזרח למדינתו ואשר הקשר ביניהם בלתי ניתן לניתוק . היא טוענת כי מעבר לפגיעה הכרוכה בהתניית זכויות בחובות בכלל ובהתנייתן בביטוי עמדה מסוימת בפרט , מודל הזכויות והחובות הדיכוטומי שעליו מבוססים החוקים המוצעים הוא מודל חסר ולפיכך שגוי . המאמר טוען כי הקשר בין האזרח למדינה אינו רק מערכת דיכוטומית אשר מציבה את האזרח אל מול מדינתו , אלא כולל מערכת יחסים משולשת אזרח חברה מדינה . בבסיס מערכת זו עומדות לא רק האזרחות והנאמנות אלא גם הסולידריות החברתית והערבות ההדדית . לגיטימיות הציפייה לנאמנות למדינה נגזרת , במידה רבה , מסולידריות זו . המגמה המסתמנת ביוזמות החקיקה ובפסיקה משקפת התחזקות של התפיסה על פיה הלאום הינו קבוצת ההזדהות הטבעית של הפרט , תוך דחיית האפשרות כי קיימת זהות קולקטיבית , אחרת , גם אם מינימלית , שעשויה להוות את קבוצת ההזדהות המשמעותית עבור הפרט . המשמעות של תפיסה זו היא כי מערכת היחסים המשולשת מדינה חברה אזרח רלבנטית , לכן , עבור אזרחי ישראל היהודים בלבד .
|
|
|