|
|
Page:11
ננסה כעת להוסיף שמות ל ( 1 ) ול ( – ( 2 לערער את יחס . 1 : 1 האם פעולה כזאת מספיקה כדי ליצור מצב סטטי ? ( 3 ) הרכבת נעה על המסילה . ( 4 ) הרכבת נחה על המסילה . משפט ( 3 ) עדיין מתאר מצב דינמי . אבל האם לפחות " הוגברה הסטטיות" במעבר מ ( 2 ) ל ( (? 4 האם " הרכבת נחה על המסילה " סטטי יותר מ " הרכבת נחה " ? 7 שאלה מעניינת נוספת היא : האם הוקטנה הדינמיות במעבר מ ( 1 ) ל ( (? 3 האם " הרכבת נעה על המסילה " דינמי פחות מ " הרכבת נעה " ? זך בוחר שיר שאין בו הרבה תנועה מלכתחילה – ומיד מוצא בו מגבירי סטטיות מכל הגדלים והסוגים . זה נראה קל מדי . מה זך מוכן לומר לנו על כל אותם מגבירי סטטיות בקטע דינמי ? ניקח לדוגמא את הבית הפותח את " תיבת הזמרה נפרדת " , בית שיש בו הטיה ברורה לכיוון שמות : על העיר עפות יונים , על העיר , על יער פרא , על כיכר התליינים , על ריסי נשים בערב . הבית עצמו הוא בוודאי מה שמקובל לכנות " דינמי " ( השוו לבית הפותח ב " ירח " : " שמים בלי ציפור / זרים ומבוצרים " ) . האם זך מוכן לטעון שההטיה לכיוון שמות מחלישה את הדינמיות של הבית ? הטענה הזאת רחוקה מלהיראות משכנעת . למעשה ניתן לטעון טענה הפוכה : שהבחירה בפועל יחיד – וההחלטה למקם אותו כבר בשורה הראשונה – מאפשרות לאלתרמן לנוע בקלות רבה יותר בהמשך , בלי להתעכב על פעלים נוספים בדרך . השוו :
|
|
|