|
|
Page:
לזכרם הביוגרפיות נמסרו למערכת " מבט מל " ם " על ידי המשפחות אברהם אברהמי בן לילי ויעקב אברהמי ז "ל נולד ב - 15 בינואר 1923 נפטר ב - ה ' באלול תשע " ה , 20 באוגוסט 2015 אברהם נולד בבגדד שבעיראק ב - 1923 ליוסף ולילי אברהמי . הוא למד בבית הספר התיכון היהודי הנודע " שמאש " שבעיר . שאיפתו הייתה ללמוד הנדסה בטכניון בארץ ישראל . ב - , 1944 בהיותו בן 21 ובזמן מלחמת העולם השנייה , עזב אברהם את הוריו , אחיו ואחיותיו וחצה את הגבול בדרכו לסוריה . משם עבר ללבנון והגיע לביירות . שם פגש את מבריח הגבולות שסייע לו לחצות את הגבול לארץ ישראל ולהגיע לתל אביב . בהמשך הגיע לחיפה והגשים את חלומו עם הרשמתו ללימודי הנדסה בטכניון . הוא למד שם שנתיים , עד שהארץ רעשה בעקבות החלטת החלוקה של האו " ם בכ " ט בנובמבר . 1947 אז נותקו הקשרים בין ארץ ישראל לעיראק ונפסק הקשר של אברהמי עם משפחתו , שנותרה בבגדד . הוא הצטרף לארגון " ההגנה " ונוכח בקיאותו בערבית הופקד על שידורי ההגנה בערבית , שנקלטו ברחבי המזרח התיכון וגם בבגדד . נוכח המעקב של שלטונות המנדט הבריטי אחר הפעילות החשאית של היישוב היהודי , שידורי הרדיו בוצעו בחשאיות מדירת מסתור בחיפה . מאזינים לשידורים בעיראק שהכירו את אברהם זיהו את קולו . הוריו היו חייבים להכחיש זאת , פן יאונה להם רע על ידי השלטונות העיראקים . לאחר קום המדינה התגייס אברהם לשב " כ , שם שימש בתפקידי שטח במגזר הערבי ובתפקידי מטה בארץ ובחו " ל . ב - 1951 עלתה משפחתו לארץ במסגרת מבצע " עזרא ונחמיה " . אברהם סייע להוריו ולמשפחתו להיקלט בארץ החדשה . לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת סיני ב - 1956 הוא הוצב ברצועה . בעקבות מלחמת ששת הימים שימש רכז שטח בירושלים . הוא שירת בשירות הביטחון הכללי בתפקידים שונים עד צאתו לגמלאות . כגמלאי עבד כאחראי לענייני ביטחון של תשלובת אורדן תעשיות , שעסקה בייצור יציקות הפלדה של טנק המרכבה . הוא התמיד בעבודתו עד גיל . 85 אברהם אהב את השפה הערבית , שפתו הראשונה . הוא העריך את העומק והיופי של התרבות והשירה הערבית , שאותה נהנה לקרוא עד לימיו האחרונים . הוא שאף לדו - קיום עם ערביי ישראל והערבים באזור . הותיר אחריו את אשתו רותי , את שלושת בניו ונכדים . יהי זכרו ברוך . ישראל נצח בן מרים ומרדכי ז״ל נולד ב - כ״ד בתמוז תש״ח , 31 ביולי 1948 נפטר ב - י״ג בשבט תשע״ד , 14 בינואר 2014 ישראל נולד בתל אביב , בכור לעוד 6 אחים . המשפחה עברה להתגורר במושב משמר השבעה בשנת 1950 והייתה מראשוני המושב . היא התפרסמה בזכות האב , ד "ר מרדכי נצח , מראשוני הרופאים הנטורופתים והכירופרקטים בארץ . אורח החיים של המשפחה היה טבעוני . ישראל למד בבית ספר היסודי " רמז " ביישוב בית דגן הסמוך למושב ובהמשך בתיכון " עמל " ברמלה . הוא התגייס לצה "ל בשנת 1966 ושירת בחיל הקשר . במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים הוא לחם בסיני . לאחר שחרורו מהצבא עבד פרק זמן קצר בחברת " המפעיל" ובשנת 1970 התגייס למוסד . בשנת 1974 נשא לאישה את אילנה וביחד בנו את ביתם במשמר השבעה . נולדו להם שלושה ילדים , שנישאו והולידו 12 נכדים , להם היה ישראל סבא אוהב ומסור . פעילותו במוסד התפרשה על פני מגוון רחב של מיומנויות , בין היתר ייצור , תכנון יישומים מבצעיים , בניית כלים ואמצעים מיוחדים , עיבוד שבבי , חריטה , השחזה וכן שילוב של מערכות מכניות ואלקטרוניות ברמה ביצועית ואמינות גבוהה . במהלך שנות עבודתו הקדיש רבות מזמנו וביוזמתו להרחבת השכלתו המקצועית במגוון תחומים . בכלל זה טכנאי מוסמך , תואר ראשון במדעי הרוח והחברה והשתלמויות בחו " ל . במהלך עבודתו עסק גם בניהול , היה סגן ראש מחלקה וגם ראש מחלקה טכנית שהובילה את תחום הפעילות באגף . ישראל הפך להיות מומחה ומוקד ידע בתחום עיסוקו . כמנהל הוביל והנחה עובדים בתחום . התאפיין בנחישות , במיקוד ובמוטיבציה . עם זאת אפיינו אותו ענווה ואצילות . במהלך השנים הוענקו לישראל צל " שים על יצירת מערכות ומנגנונים מתוחכמים . ישראל פרש מהמשרד בשנת 2000 והמשיך בעבודתו המקצועית בתחום מומחיותו - פיתוח אמצעים מיוחדים עבור לקוחות במגזר הביטחוני . בתחום האישי הוא למד להיות מורה דרך בארץ ישראל שאהב כל כך ולא החסיר אף טיול והשתלמויות בתחום . ישראל חלה במחלה קשה ונפטר בגיל . 65 יהי זכרו ברוך . גדעון ברנדייס בן שושנה ווילי ברוך ז "ל נולד ב - י " ז תמוז תרצ " ג , 11 ביולי 1933 נפטר ב - כ " ד תשרי תשע " ו , 7 באוקטובר 2015 גדעון ברנדייס נולד בברסלאו ( בשעתו גרמניה ) לאמו שושנה לבית הורביץ ולאביו וילי ברוך ברנדייס . שורשי המשפחה מגיעים עד המה " רל מפראג . להוריו היו שתי חנויות להוצאה לאור של ספרים יהודיים ותשמישי קדושה . בליל הבדולח הושמדו החנויות על תכולתן . אביו נעצר והועבר למחנה הריכוז בוכנוואלד . הוא שוחרר כעבור מספר חדשים בתנאי שכל המשפחה תעזוב את גרמניה . הם עלו ארצה בשנת . 1939 לכשהגיעו ארצה נאלצו לעשות הסבה מקצועית ולעסוק בחקלאות . לצורך כך עברו " הכשרה " בכפר ידידיה שבשרון . בשנת 1943 קיבלו חלקת אדמה , 5 דונם , מהקרן הקיימת לישראל בכפר סירקין והחלו לעסוק בחקלאות . גדעון ז " ל למד בבי " ס בכפר סירקין ולאחר מכן בתיכון ברנר בפתח תקוה . עם סיום לימודיו עבד בבית החרושת " אלקו " למוצרי חשמל ובהגיעו לגיל גיוס התגייס לצה "ל ושירת כמדריך קשר בבה " ד . 7 לאחר שחרורו החל לעבוד ביולי 1954 בתח " ל , משך מספר חדשים במסגרת משה "ח בירושלים . ב - 1955 נישא לחברתו דאז נעמי מרקס ולאחר זמן קצר יצאו יחד לשרת באתונה , שם פתח גדעון את תחנת התח " ל . בהמשך שירת כאיש תח " ל בורשה , ובקלן - במשלחת השילומים . בגרמניה נולדה בתו הבכורה אפרת ועם לידתה חזרה המשפחה ארצה . בארץ נולד גם הבן אייל והבת מיכל . לאחר מכן עבר גדעון מהתח " ל למוסד , שם עסק בעבודות מנהלתיות ומבצעיות שונות . שליטתו באנגלית ובמיוחד בגרמנית , סייעה לו מאד בפעילותו . עבד גם מספר שנים בגיוס שהיה ה – baby שלו . הגיע הזמן לזוז לחו " ל והפעם מנהל תחנת התח " ל בטהרן . ארבע שנים במקום בו שהו הרבה ישראלים מחברות שונות כמו : מקורות , סולל בונה , מדריכי חקלאות ואנשי צבא . חיי החברה והתרבות היו תוססים – בית ספר יסודי על כל כתותיו , חוגגים כהלכתם את החגים היהודיים והישראליים . כשחזר ארצה היה שותף פעיל למבצע העלאת יהודי אתיופיה . לאחר פרישתו המשיך לתרום למשרד משך מספר שנים כמתנדב בתחום המבצעי והמנהלי , בארץ ובחו " ל . יהי זכרו ברוך .
|
|