|
|
Page:
שיתוף פעולה קריטי יוסי פרי | איש קהילת המודיעין “ המבצע לחילוץ בני הערובה החטופים מאנטבה הוא אחת הדוגמאות הבולטות לשיתוף פעולה פורה בתוך קהילת המודיעין . שיתוף פעולה זה אפשר לקברניטי המדינה לקבל את ההחלטה לקיים את המבצע , ותרם ליחידות הלוחמות שיצאו לדרך מודיעין עדכני על היעד ועל המתרחש בו . בכתבה שלפניכם מספר קמ ” ן סיירת מטכ ” ל דאז , אמנון בירן , על תרומת תחקור החטופים הלא יהודים , ששוחררו על ידי המחבלים , להצלחת המבצע . חשיבות רבה הייתה לעובדה שהאיש שריכז את התחקורים ואת העברת תוצאותיהם הרלבנטיות לארץ היה דווקא האחראי על תכנונים מבצעיים בסיירת מטכ ” ל , רס ” ן עמירם לוין . איתור החטופים בארצותיהם ותחקורם התאפשרו הודות לפעולת המוסד מול שירותי המודיעין והביטחון באותן מדינות . תרומה משמעותית נוספת של המוסד הייתה בניצול תשתית הקשרים החשאיים עם קניה , לצורך הבטחת היכולת לבצע פינוי אווירי הן של החטופים והן של הכוחות המבצעים . המוסד גם הצליח לאסוף מודיעין לפני מבצע עדכני על שדה התעופה באנטבה ועל מצב החטופים . זאת הן באמצעות פעילות של אגף “ הצומת ” והן על ידי צילום מן האוויר של השדה על ידי לוחם “ קיסריה ” . המודיעין שאיפשר את מבצע אנטבה ברקע המבצע המתגבש לשחרור חטופי אנטבה , טלפון מיוחד במשרד ראש המוסד אפשר שיחות שהיו מהותיות לגיבוש התמונה המודיעינית אמנון בירן | אל ” ם ( מיל ’ ) קמ ” ן המבצע בבוקר יום ראשון , , 27 . 6 . 1976 המריא מנמל התעופה בן גוריון מטוס אייר פראנס בטיסה מספר 139 לפריז . בנחיתת הביניים באתונה ירדו כ - 40 נוסעים מהמטוס ועלו כ - 50 אחרים . מנקודה זו הכיל המטוס כ - 250 נוסעים , כ - 90 מהם ישראלים . עם הנוסעים שעלו באתונה נמנו זוג גרמנים ושני פלסטינים . מיד אחרי ההמראה הם השתלטו על המטוס , שינו את יעדו והנחיתו אותו בבנגזי , לוב . לאחר שש שעות על הקרקע המריא המטוס שוב וטס כל הלילה עד שנחת עם בוקר באנטבה , אוגנדה . נוכח המרחק הגדול בין אנטבה לישראל , כ - 4 , 000 ק ” מ , ובהיעדר מודיעין אקוטי על הנעשה באנטבה – היסס הדרג הבכיר במדינה להחליט על מהלך צבאי לשחרור החטופים . עיקר המאמץ הופנה להפעלת לחץ פוליטי על ממשלת צרפת ועל שליט אוגנדה אידי אמין . זאת באמצעות שיחות טלפון שביצע אל ” מ מיל ’ ברוך ( בורקה ) בר - לב , ששימש בעברו ראש המשלחת הצבאית של צה ” ל לאוגנדה . רק ביום חמישי אחר הצהריים התחילה בישראל פעילות קדחתנית , שתוביל לחילוץ - מבצע “ כדור הרעם ” . זה יסתיים ביום ראשון , - 4 . 7 . 1976 שבוע אחרי החטיפה . הסלקציה והשלכותיה ביום שלישי 29 . 6 הפרידו החוטפים בין הנוסעים הישראלים לבין הנוסעים ה ” זרים ” . הישראלים הועברו לאולם קטן , ולמחרת החל שחרור הנוסעים " הזרים " . כ - 50 הנוסעים הראשונים ששוחררו הגיעו לפריז בחצות הלילה ושם תושאלו על ידי גורמי ביטחון צרפתיים ובסיוע גורמי ביטחון ישראליים . הייתה זו שגיאתם הקשה של החוטפים . סיפורם של המשוחררים תורגם לעברית ונשלח לארץ . בבוקר יום חמישי התחילו להגיע בטלפרינטר פרטים על ההתרחשויות בעת שהייתם של הנוסעים באנטבה . לאור ידיעות אלה והתחזית שכל הנוסעים ה ” זרים” אמורים להשתחרר ולהגיע לפריז , הוחלט לשלוח לצרפת את עמירם לוין , שהיה אז קצין במחלקת איסוף של אמ ” ן , כדי שיסייע בתחקורים . לפני יציאתו נערכה פגישת תדרוך איתי ואף נמסר לו עותק מרשם הטרמינל הישן . טרם נסיעתו התמקדה התוכנית המבצעית בחוליית לוחמים שתפעל להרג החוטפים בלבד . על פי הפרטים שנחשפו מ ” סיפורי פריז ” , היעד , אנטבה , נבחר מראש ותואם עם אידי אמין , שליט אוגנדה , ולכן זכו החוטפים לסיוע רב מצבא אוגנדה - בהכנה לקליטת החטופים , בכלכלתם ובשמירה עליהם . ביום חמישי נפלה החלטה במטכ ” ל - יש להכין תוכנית פעולה רחבת היקף שתכלול התגברות על צבא אוגנדה שבאנטבה , הריגת כל החוטפים שיימצאו במקום ( , ( 10 - 7 חילוץ כל החטופים שיימצאו והבאתם לארץ . אלא שלוין לא תודרך ברוח זו עם יציאתו . מכשיר הטלפון פשוט נשרף ביום שישי 2 . 7 הגיעו לארץ מרבית התחקורים של החטופים ששוחררו לפריז . אך מטבעם של תחקורים שכאלה , שבלבול רב עולה מקריאתם , לא ניתן לברר פרטים משלימים . כל תחקור כלל את פרטי הדובר - שם , גיל , ומין בלבד . כאן נכנסה לפעולה “ שיחת המפתח ” . במשרד ראש המוסד היה טלפון מיוחד , מערבל שיחות , שבו ניתן היה לדבר בגלוי עם נציגנו בצרפת . שלוש שעות נמשכה השיחה ביני ובין עמירם בפריז , שבמהלכה עדכנתי אותו בפרטים הנוספים הדרושים לגיבוש התמונה המודיעינית לטובת המבצע המורחב המתוכנן . הוא מצדו עדכן אותי בפרטים שעלו מתחקור הנוסעים המשוחררים . אחרי שלוש השעות הראשונות מכשיר הטלפון פשוט נשרף ויצא מכלל פעולה . רק אחרי מספר שעות הודיעוני שהמכשיר תוקן ושבתי לשוחח עם עמירם כשלוש שעות נוספות . שיחת מפתח זו אפשרה לי לגבש , בסיכומו של דבר , את תמונת המודיעין שהוצגה בפני המפקדים לפני הביצוע . גם אם נותרו שאלות מודיעיניות - מבצעיות שלא נמצא להן מענה - כמו פרטים מדויקים לגבי מסלולי ההסעה , קיומם של מטעני חבלה סביב הטרמינל “ הישן ” ומיקומם של החטופים - למשקל שהגיע מפריז היה המשקל המשמעותי ביותר בהשלמת תמונת המצב החסרה ב ” ידיעות ” , ותרמה את משקלה הרב בבניית “ הערכות ” . ואכן נמצא ש ” הערכות ” אלה תאמו את המציאות שמצאנו בהגיענו לאנטבה .
|
|