|
|
Page:13
של הרכיב החינוכי ושל הרכיב הטיפולי בזהות המקצועית שלהם . נוסף על כך מוצגות בו סוגיות מרכזיות הכרוכות בדיון זה . כיוון שחלק לא מבוטל מבני הנוער הנמצאים במצבי סיכון משתייך לאוכלוסיות עולים למיניהן , יש לברר אם גיוס עובדים חינוכיים - טיפוליים המשתייכים לקבוצה האתנית - תרבותית של בני הנוער ומכירים את תרבותם תורם לעבודה בתחום . כמו כן כדאי לדעת אם וכיצד הזהות האתנית - תרבותית שלהם משפיעה על תפיסת התפקיד . סוגיות אלו נבחנות בפרק הרביעי שכתבה שמחה גתהון , " הקשר בין זהות אתנית - תרבותית לבין אופן תפיסת התפקיד בקרב עובדים עם נוער במצבי סיכון " . הפרק החמישי בשער זה , " תפיסת המסוגלות העצמית ותחושת הסיפוק המקצועי בקרב עובדי קידום נוער " מאת רויטל סלע - שיוביץ , עוסק בפן אחר של סוגיית הזהות המקצועית והתפקוד של עובדי קידום נוער . ממצאי המחקר , שהם הבסיס לפרק זה , מחדדים את הבנת הקשרים הקיימים בין העמדות המקצועיות ואיכות היחסים בתוך הארגון לבין תפיסת המסוגלות של העובדים המטפלים בנוער במצבי סיכון . בני נוער לא מעטים במגזר הערבי חווים מצבי משבר ומצוקה . בפרק השישי שכתבו אברהים מחאג ' נה וסאמי מחאג ' נה , " תגובות קוגניטיביות והתנהגותיות של מורים ערבים לתלמידים במצוקה ובמשבר " , מנותחות תגובותיהם של מורים בבתי ספר ערביים למצבם של בני נוער בסיכון והשפעתן על התהליכים שבני הנוער חווים . את אוסף המאמרים שבשער זה חותם הפרק השביעי שכתבו אביטל קאי-צדוק , מרים גולן וטלי מאור , " נערות כמנטוריות – בין הוויה לבין עיסוק : זהות , תפקיד ומעגלי תרומה " . פרק זה עוסק בשיטת התערבות מקורית המנסה להפוך נערות אשר הן עצמן חוו קשיים וסיכונים , ליועצות ומדריכות ( מנטוריות ) . הודות לכך הרווח הוא כפול : התערבויותיהן של הנערות מסייעות מאוד לאוכלוסייה הנעזרת בהן , וגם הן עצמן נתרמות במידה רבה כחלק מתהליך גיבוש זהותן .
|
|
|