|
|
Page:13
שתי התקופות המאוחרות הן ה " בתר - ניסויית " בשנים 2000 - 1995 ו "תקופת העתיד " משלב זה ואילך . התקופה האחרונה מציעה שילוב מתודות והסתכלות פנימה ומתאפיינת בשיח מוסרי והתייחסות לצדק חברתי הנלווים למחקר האיכותני . נורמן דנזין ואיבונה לינקולן ( Denzin & Lincoln , 2011 ) טוענים כי הקהילה הבינלאומית של החוקרים העוסקים במחקר איכותני נעה היום בין שתי נקודות קיצון ונתונה בחיפוש אחר נקודת אמצע חדשה . התנועה היא רב -כיוונית ומשלבת לא אחת תנועות מנוגדות : מצד אחד שילוב מתודולוגיות וקריאות למחקר מבוסס מדעית ( , ( scientifically based research דהיינו מחקר פוזיטיביסטי תוך בחינת השערות באמצעות איסוף ועיבוד של נתונים סטטיסטיים ; ומצד שני , קריאות חוזרות ונשנות למחקר שאמור להוביל לצדק חברתי , קריאות שמקורן במסורת הביקורתית של מדעי החברה המאפשרת להשמיע את קולן של קבוצות מודרות . במאבקי המתודולוגיה של שנות השבעים והשמונים עצם הגדרתה של הגישה האיכותנית כמתודולוגיה מדעית היוצאת מתפיסה אחרת של המציאות , הייתה נושא לוויכוח . במלחמת הפרדיגמות החדשה אפשר לראות ש " כל גישה למחקר המתבססת במפורש על עקרונות של צדק חברתי ... נשקף לה איום של דה - לגיטימציה מצד טענת הפוזיטיביזם הבלעדית , הנתמכת על ידי הממשל , בתור ' תקן הזהב ' של המחקר החינוכי " ( . ( Wright , 2006 : 799 - 800 בכך עצם השיח על אודות צדק חברתי מול מחקר לשם מחקר יצר דיכוטומיה מרדדת , ולפיה הבחירה היא בין שיח הומניסטי לחקר מדעי . אין ספק כי השימוש במתודולוגיה איכותנית כרוך בהחלפת פרדיגמה , באימוץ תמונת עולם פוסט - פוזיטיביסטית המנוגדת לזו של הפרדיגמה הפוזיטיביסטית-הכמותנית , שעדיין שלטת ושרבים מאתנו חונכו עליה . כל תמונת עולם מבוססת כידוע על הנחות יסוד משלה בדבר אופי המציאות ויכולתנו לדעת אותה , על היחסים בין החוקר לנשוא מחקרו ועל התבחינים ( קריטריונים ) לאמינות המחקר . בפרדיגמה הפוזיטיביסטית ההנחות בדבר מהות המציאות שונות מההנחות ההבנייתיות ( הקונסטרוקטיביסטיות ) ומתבססות על האמונה בקיומה של מציאות מוחלטת אחת , בעלת מעמד אונטי , חיצוני . מציאות זו אינה תלוית זמן או הקשר , וניתן לצמצמה למרכיבים פשוטים שיש ביניהם קשר סטטיסטי . את המציאות הזאת שואף המחקר לגלות בעזרת כלים הנחשבים 2 הפרדיגמה האיכותנית מכונה בהקדמה בכינויים שונים במכוון - ביניהם " פוסט-פוזיטיביסטית " , " קונסטרוקטיביסטית " ( הבנייתית , מלשון = construct מבנה ) ו " נטורליסטית " - כדי להשרישם כולם בשיח המקצועי .
|
|
|