|
|
Page:9
ותרומתו . הוא בעיקר מתווה מפה של עוצמות , נטיות ותנועתיות , ואינו שואף לשמש כמורה נבוכים . עם זאת , המעיינים בו ימצאו משנה סדורה של אופני התבוננות שאפשר להביט דרכם על שדה נתון . זהו אולי המסר המובהק ביותר של אסופה זו : אין דרך אחת ויחידה למחקר , אלא כשם שיש למצוא הלימה בין שפת הנחקרים ללשון החוקרים , כך דרוש תואם בין שיטת המחקר לבין מושאה . לקח זה אינו רק בבחינת תורה עיונית או מסקנה מקצועית , אלא הוא קודם כול ציווי אתי המעמיד את החוקר והנחקר באותו מישור הקשרי ותקשורתי , ובו התפוקה המחקרית היא פועל יוצא של שוויון ההזדמנויות באינטראקציה ביניהם . אלה הם יחסי חליפין עתירי תמורות ותהפוכות המעצבים את השותפים להם ללא הרף וכנגד כל קיבעון מושגי . היעדרה של דוגמה מחקרית מקודשת מותיר לחוקר את מרחב התמרון הראוי להשתחררות מכלוב הברזל של ה " הכול צפוי " האקדמי אל " והרשות נתונה" של המציאות . קריאת ה " אאורקה " הארכימדית , היוצאת לעתים נדירות מבית מדרשה של הקלסיקה המתודולוגית בקו הגמר של המרוץ המחקרי , הופכת לשגרה בשיטה האיכותנית בכל מפגש מפתיע נוסף עם השדה המוכר כביכול והלא - ידוע בעליל . זו אולי איכותו של הצליל המיוחד של המחקר האיכותני .
|
|
|