|
|
Page:14
פרק ראשון : על מושג הסמכות החינוכית השאלה שנתבונן בה בראשיתו של מסענו המשותף היא : מהי בעצם סמכות חינוכית ? כולנו משתמשים במושגים רבים ושונים בשיח השגור בחברה שלנו , גם אם פעמים רבות משמעותם אינה מובנת לנו עד תומה . אחד מעיסוקיה החשובים של הפילוסופיה הוא הבהרת מושגים שאינם ברורים מאליהם , כדי ליצור שפה משותפת ואפשרות של דיון תבוני בין בני אדם . כזה הוא מושג הסמכות החינוכית , שאינו מושג פשוט ומובן מאליו , ושלא קיימת הסכמה רחבה לגבי אפיונו . אם נבקש מאנשי חינוך שונים להגדירו , גם מאלה שמשתמשים במושג זה באופן תדיר , נקבל אוסף של הגדרות שונות ולעתים אף סותרות . אני חושב שתוכלו להיווכח בכך בעצמכם , גם אם לא באופן מדעי , אם תאספו באקראי כמה הגדרות של מושג הסמכות החינוכית ממכריכם – מורים והורים – ותשוו הגדרות אלו הן בינן לבין עצמן הן ביחס להגדרה המקובלת עליכם עוד בטרם העמקתם בקריאת הדברים הכתובים בדפים אלה . כדי שנתקדם ונוכל להשיב לעצמנו או לתלמידינו על השאלה מה פשר המושג הקרוי " סמכות חינוכית " , ננסה להקיף ולבחון אותו מהיבטים שונים שלו . תחילה נשאף להבין מהי " סמכות " באופן כללי , ולאחר מכן נשלב הבנה זו בתחום החינוך . לעתים כשאנו מבקשים להבין מושג , נוח להשתמש ככלי מסייע בחקר גלגולה ההיסטורי של המילה שהמושג עטוף בה , דהיינו האטימולוגיה שלה . אם נעיין בשורש העברי של " סמכות " , הלוא הוא ס . מ . ך ., נראה שמדובר במשהו או מישהו שאפשר להיסמך עליו , להישען עליו , לתת בו אמון . כמו כן אנו יכולים לזכור שבהלכה היהודית הסמיכו גדולי היהדות תלמידים מסוימים , באופן פורמלי ופומבי , כממשיכי דרכם . כך למשל , האל מצווה את משה רבנו להניח ידו על 3 תוכנו של המושג " סמכות חינוכית " וניתוחו אינם נלמדים במסגרת תחום תוכן כלשהו בבית הספר התיכון ואף לא בכל מסגרת של הכשרת מורים , והמתכשרים להוראה עשויים לצאת נשכרים מהבנת מורכבותו בהקשר החינוך הבית - ספרי ( . ( Hansen , 2006 : 185 גם המחקר הראה ( Wilson & Cowell , 1990 ) כי השותפים השונים במעשה החינוכי מעניקים לו פרשנויות שונות . בניתוח מסודר של המושג יש אפוא משום תרומה להבנת ההבדלים בתפיסתו וליצירת שפה משותפת .
|
|