|
|
Page:13
הקדמה חיבור זה מבקש להציע את המשנה הפילוסופית של החינוך על פי עמנואל לוינס . אין זה חיבור ביוגרפי על אודות לוינס המחנך . אף אין זה ניסיון לבחון את דרכי ההוראה של לוינס , אלא להציע את המשנה החינוכית העולה מתוך הכתיבה והחשיבה הפילוסופית שלו . האתגר שמציע לוינס לקורא , לחוקר ולמחנך מעניין במיוחד , משום שהוא כולל התייחסות לחשיבה הפילוסופית המודרנית , האתיקה והאפיסטמולוגיה ( תורת ההכרה ) , לעולם המקורות היהודיים , התלמוד וההגות של ימי הביניים ולשדה החינוך הממשי . הוא מלמד על חשיבותו של המפגש בין אדם לאדם , בין מורים ומורות לתלמידיהם , באירוע המחייב והמאתגר של החינוך . בסופו של דבר , הוא מראה את הנשגב , החי , הפורה והמתחדש שמתרחש ויכול להתרחש רק בתחום הלמידה וההוראה . הפילוסופיה החינוכית של לוינס היא עיון פנומנולוגי מרתק במשמעות ההורות , הילדות , הידיעה , התקווה והמשיחיות . זו הפילוסופיה של האחריות כלפי האחר והמודעות למורכבות שבנטילת אחריות זו . המחשבה נעה מן הציווי המוסרי לכבד את האחר באחרותו וביחידותו החד - פעמית , לעבר כינון מחודש של קהילה שהיא קהילה לומדת הנושאת באחריות לסביבתה . המחשבה של לוינס מעניקה מקום ערכי ומוסרי ללמידה ולהכרה בידע שמעבר להשגתם של הלומד והלומדת . הציווי על הטוב והתביעה לשאת באחריות מתגלים בעיון הפילוסופי של לוינס במלוא העושר הרעיוני והרוחני של ההתייצבות כאדם , כמורה או כתלמיד . העיון ממבט חינוכי בפילוסופיה של לוינס הוא עיון מאתגר מבחינה מוסרית . יישומה של פילוסופיה זו בהקשר החינוכי מתגלה כתובעני באופן קיצוני ואינו מאפשר הקלה או הפוגה ולו לרגע קט . התביעה המוסרית מן המחנך היא אינסופית . חוקי המוסדות , ובכללם תקנות משרדי החינוך למיניהם ומגילות זכויות התלמיד , לא ייראו אלא כסוג של הקלות לעומת התביעה האינסופית לאחריות אשר לה נתבע המחנך בעיני לוינס . הפילוסופיה של לוינס מפנה שני מבטים : זה שפונה אל הפילוסופיה הכללית ואל השאלות האוניברסליות בתחום החינוך , וזה המבקש להתבונן פנימה אל החינוך היהודי כשלעצמו . חיבור זה מבקש לעקוב אחר השאלה החינוכית מן המבט המוסרי , תוך התמקדות במשמעות החדשה שמוענקת לחינוך היהודי בעקבות הפרשנות המוסרית של המעשה החינוכי .
|
|