|
|
Page:7
הקדמה קפריסין הייתה יעד התיירות הראשון של הישראלים בראשית שנות השישים של המאה העשרים . רבבות נהרו לאי השכן כדי לטעום את טעמה של חוץ – לארץ , לרכוש מוצרים זולים ( מגהצים !) ולנפוש בהרי הטרודוס . רובם ידעו כי בעברה של קפריסין יש נקודה יהודית – ישראלית חשובה , הלוא הם מחנות המעצר של " גולי קפריסין " , אשר גורשו שמה על – ידי שלטונות המנדט בשנים , 1948 - 1946 והביטוי " שמענו עליך עוד בקפריסין" היה שגור בפי דור תש " ח וכוון למי שהרבּה בשבחי גבורתו ללא הוכחות של ממש . אולם לבית – קברות קטן בשולי היישוב פירוי ( , ( Piroy שעל כביש לרנקה - ניקוסיה הישן , איש לא סר , כי אך מתי מעט ידעו על מקומו בתולדות מפעל התחייה הציוני בראשיתו . בתודעתם של רוב הישראלים הייתה קפריסין קשורה לתיירות , לפרשת מחנות הגירוש ( שאין להם בימינו כל שריד או אנדרטה בשטח ) , ואולי אף למאבק העצמאות של האי ולארכיבישוף שדמותו הייתה מוכרת לקוראי העיתונים בשנות החמישים , הלוא הוא מקריוס השלישי , שנהיה לנשיא המיתולוגי של קפריסין העצמאית . מעטים מאוד ידעו משהו על קשרי ארץ – ישראל - קפריסין בתקופות רחוקות יותר בהיסטוריה הכללית ובזו היהודית . על מושבות עבריות שהתקיימו בקפריסין במקביל לניסיונות ההתיישבות של אנשי העלייה הראשונה , השנייה והשלישית בארץ – ישראל , על מטעי הדרים שניטעו בקפריסין על – ידי פרדסנים ארץ – ישראלים ועל כמה תכניות מדיניות לראות בקפריסין תחליף לארץ – ישראל – שמעו רק מעט מזער המתעניינים בעברו של האי ובתולדות ההתיישבות היהודית בארץ – ישראל . גם המחקר ההיסטורי מיעט לעסוק בהתיישבות זו . היו חוקרים שהקדישו מאמרים וחיבורים להגיגיו של הרצל בדבר הרעיון של קפריסין כמקלט ארעי לעם היהודי בקרבת ארץ – ישראל , ולתכניתו של דייוויס טריטש לקידומו של רעיון זה , אך לא נעשה לימוד שיטתי של נסיבות קיומן של מושבות עבריות בקפריסין , ורק שניים - שלושה מאמרים אקדמיים עסקו עד כה במקטעים שונים של הפרשה . העניין בהתיישבות העברית הכפרית בעת החדשה בקפריסין התעורר בי כבר לפני כשלושים שנה , כאשר חקרתי את תולדות הקמתן ובנייתן של המושבות העבריות בארץ–ישראל בשנים . 1914 - 1882 בארכיון יק " א ובדוחות החברה מצאתי מפעם לפעם דיווחים קצרים תחת הכותרת " קפריסין " . בעת ההיא לא נפניתי לנושא , משום שהייתה בכך משום 1 שפטסלי ; 1970 ניר ; 1999 פנטלי . 2003
|
|
|