sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

את כתמי הלידה שעל גופם — סימנים שהוטבעו עליהם ב׳אחיאסף׳ , ׳תושיה׳ , ׳שטיבל׳ , ׳מוריה׳ ו׳דביר׳ . עתה כשהתמלא ייעודה ההכרחי לכינוס צריך להכתים מחדש את דפי הארכיב של שירת אורי צבי גרינברג ; להחזיר אותם אל ראשיתם , לאסוף את קרעיהם ולצפות ברגע שהוליד אותם . להשיב להם את ש וֹ נ וּ תם זה מזה , לספר את ההבדל שלהם , לשוב ולעשותם ראי של ׳סובייקט נכתב׳ ; מהסס , מחליט , מתחרט , מכתיב , מהרהר על עצמו . הקנוניזציה של גרינברג היא ׳השכחת ההשכחה׳ של כתביו — שכחה שהייתה מנת חלקם משום נדירותם , משום הפוליטיות שלהם , ומשום שמחברם עשה אותם מלכתחילה כתבים שייוולדו עתיקים . הספר הזה מבקש להחזיר לספרי השירה שמורקו ולוטש וּ את ה פּ טינה שלהם , את עתיקותם הביבליופילית , את נידחותם הנערצת . המסה הראשונה , ׳המוזה העשירית׳ , אינה רק רפלקסיה על מונח של גרינברג , אלא מעשה של שימור זמניותם של כתבי גרינברג בתוך על זמניותם ; כדרך שמחלקת העתיקות מכסה אתר ארכיאולוגי בעפר כדי לשמר אותו פן יכלה ברגע החשיפה שלו ; או אם להשתמש במטפורה של פליני בסרטו רומא — למנוע את היעלמות ציורי הפרסקו הקדומים כתוצאה ממגעם עם האוויר המכלה , רווי החמצן של ההווה , ברגע שהאולמות שבהם היו ספונים נפרצו ונחשפו . שחזור עברה המתהווה ללא הפסק של שירת גרינברג חושף את ׳המהפכה׳ הסגנונית שלו כצורה של החייאת מסורת ששורשיה ברומנטיות האימפרסיוניסטית של המאה התשע עשרה , והיא מבקשת לבקוע לאחור אל הצורות הקמאיות שהאקספרסיוניזם הדתי והאקסטטי ביקש להפיח בהם רוח חיים לאחר שנסדק רצף המגע עמן במעבר לעידן המודרני שבמפנה המאה . כמין היענות לדברי ׳ההכרזה׳ ( ׳ פּ ראקלאמירונג׳ ) של גרינברג בפתח האלבאטראס הראשון שלו , מבקשות המסות בספר זה לפרק את הקלישאה המייחסת לאקספרסיוניזם מהפכנות המתבטאת בדחיית המסורות הפואטיות שלפניו . להפך — צריך לחשוף את הטרדה העתיקה השוכנת באמנות הזו ; את הדאגה שהיא מפנה לחוויה של הרציפות . כיוצרי האקספרסיוניזם בני זמנו שקוע גרינברג בחיפוש אחר אפשרויות אסתטיות לשחזר את קווי הרצף של צורות שנראות כאילו איבדו את שייכותן לחיים המודרניים . זו הדרך שבה ממשיך האקספרסיוניזם הגרמני את המתווה הגס של קווי חיתוך העץ הימי ביניימי כדי להסיע על גב וֹ את הקמאיות הנוצרית השכוחה אל ההווה שלו . הסדק שנבעה ברצפים האלה הוא התימה הגלויה והצורה האסתטית של המבע האקספרסיוניסטי . אליו — אל הסדק הזה — מפנה האקספרסיוניזם קשב אקסטטי ( לעתים קונטמפלטיבי ולעתים מתפרץ ) . הליריקה של גרינברג מגיבה אל רצפים ששוליהם מגיחים מן העבר ונוגעים בראשית של

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help