|
|
Page:יא
' עד לעצמו׳ : לידת המשורר קשה לי גם לעשות דבר מה , ואני דווקא באמצע יצירות כה חשובות כמו ׳מסדה׳ ו׳ערירים׳ . אין כוח להמשיך , המרירות המפעפעת באיברים גוזלת ממני כל יכולת של התרכזות וסבלנות , ואללי , אללי קשה , קשה עד למחנק ! ( יומן ח : י׳ בסיון , תרפ״ד ) במילים אלה נחתם יומנו של המשורר יצחק למדן , האחרון בעשרים פנקסי יומן שכתב בשנים . 1924 - 1914 לאלה המכירים את עולמו של למדן , אשר כה מהר לאחר פטירתו נגזרה עליו שכחה בלתי מוצדקת , כפי שהעיר על כך בעצב ידידו הקרוב והמהדיר של כתביו שמעון הלקין , דברי החתימה הללו מתסכלים מאוד . קורא הזוטות של אחורי הקלעים הספרותיים ; ההיסטוריוגרף החוקר שעצר רוח והמתין לאורך מאות עמודי היומן כדי לפגוש בפרק המסקרן ביותר של חייו הספרותיים של למדן – כרוניקת הווידוי המתעדת את לבטי כתיבת הידועה ביצירותיו , מסדה ( תל אביב : הדים , תרפ״ז ) – נכזבה תוחלתו ; היומן מגיע קרוב קרוב אל ספם של ימי כתיבת הפואמה ... ונקטע שם . ובכל זאת מי שיקרא ביומן יחוש כי פרק זמן מסקרן זה של ראשית הכתיבה המשמעותית של למדן נפרש כביכול ׳לאחור׳ . פרקי היומן נקראים כעין מסע חוזר ממסדה של שנת 1927 אל פרקי ׳יומן מלינוב׳ , עיירת הולדתו בחבל ווהלין שברוסיה הצארית , ואל פרקי ׳יומן לוצק - ברסטצ׳קה׳ בחודשי המהפכה של מלחמת העולם הראשונה , ואחר כך אל רישומי הימים בארץ ישראל שבסג׳רה ובבן שמן . משם , ממרחק עשר השנים לאחור אפשר לצפות ב׳התכוננות הטקסטואלית׳ לכתיבה הספרותית הבשלה , ב׳מתיחת השרירים׳ הספרותיים , אם לנקוט ביטוי האהוב על למדן 1 שמעון הלקין , ' על שירת יצחק למדן ' , כל שירי יצחק למדן , ירושלים : מוסד ביאליק , תשל״ג , עמ׳ יא - לה . מבוא ... עד ' מסדה'
|
|