sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:ח

דוד שמעוני . מתוך הזוג הנבחר הזה של ההגמוניה החינוכית בישראל , נעשה קולה הטקסי , המדקלם , החגיגי והנעדר כל הומור של מסדה לקול החלוצי הציוני הבלעדי שהיה יכול להאזין לו תלמיד בית הספר במדינת ישראל . מעבר לכך סגנונה האקספרסיוניסטי נטול החריזה היה לסמן הפואטי המובהק ביותר למודרניזם מן הסוג הזה כתוצאה מתנאי ההחרמה שבה הייתה נתונה שירת אורי צבי גרינברג במרחב הציבורי של אותן שנים , ואי האפשרות לתווך לבני נוער את המודרניזם הסימבולי המופשט של שלונסקי בפואמות הארץ ישראליות שלו מאותה תקופה . למדן נעשה אפוא , בלי שישער זאת או יפלל לכך , לאורג העיקרי של חוטי השיח הציוני החינוכי ו ' האחראי ' להבניית הקשרים הפנימיים בין ערכי היסוד של הדיבור על לאומיות עברית ציונית בארץ ישראל בשורה של היבטים מרכזיים : הקשר בין נופי המקרא וההיסטוריה היהודית להווה הציוני , דמות החלוץ כקורבן , היחס אל הגולה , היחס אל גויות אירופית ובעיקר ההטמעה של דמות ' החלוץ העברי ' בארץ ישראל . בעבור בני דורי – אף שהכרנו היטב את שירת אלתרמן , ובעיקר את שירתו הלאומית בעיר היונה ( טרם נלמדו שירי כוכבים בחוץ בבתי הספר ) , ייצגה מסדה הן את האתוס האזרחי הציוני והן את המודרניזם העברי שלאחר דור ביאליק . ההופעה המרעישה של הפואמה המודרנית ' סוס העץ מיכאל ' מאת נתן זך נתפסה לפיכך כמהפכנית , לא מפני שניצבה מול נוסח אלתרמן , כדרך שההיסטוריוגרפיה המקובלת של השירה העברית הציגה זאת , אלא מפני שסתמה את הגולל על קולה ההגמוני הזה של מסדה . בהצגה אישית כל כך של היסטוריוגרפיה של השירה העברית אני מבקש להסביר את המשיכה החוזרת שלי אל המשורר הזה ובני דורו , שהיו בשבילי ייצוג לקול ול ' קול שכנגד ' במשך תקופה ארוכה למדי , כלומר היו מעין קו משווה שממנו הובנו הצפון והדרום של המפה השירית של מי שבא באותן שנים בשערי השירה העברית . מה שהתגלה לי לימים מאיגרותיו של למדן ומיומנו אינו תואם כמובן את סולם החשיבויות שערכתי לעצמי באותן שנים , אולם גם השינוי בתוכן של החשיבויות האלה לא ביטל את המעמד המכונן שלהן כטקסטים קובעי כיוון באשר להבנת המומנטים המרכזיים של השירה העברית בשנות השלושים והארבעים . ביומן יצחק למדן אני מזהה כיום את אותן סוגיות עקרוניות של היחס אל הלשון העברית , הקונפליקטים עם דיאלקטים יהודיים ( בעיקר עם שפת היידיש ) , תפיסת הנוף והחברה האירופית מול מראות ארץ ישראל וחברת המהגרים שלה , ובאחת – כל מה שעתיד להתפתח במשך השנים הבאות בשירה העברית , ושוב : לעתים כהד של בת קול ולעתים כקול מתריס ומתנגד . יומן יצחק למדן הוא אולי התיאור הקרוב והאינטימי ביותר של יוצר בשירה העברית המודרנית לאירועים המעצבים את התהליכים האלה .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help