|
|
Page:13
עם זאת , כפי שנראה בהמשך , עם חלוף השנים , במיוחד מאמצע שנות החמישים , דעך הלהט המהפכני הסובייטי במידה רבה , וברית המועצות אימצה עמדות שמרניות ופרגמטיות . אמנם הפעלת טרור ומימונו או תמיכה אקטיבית במלחמות לשחרור לאומי עדיין נחשבו צעדים רצויים , אך לא עוד הפעלת טרור אלים וחסר מעצורים לשם טרור , ולא עוד סיוע לטרור נטול רסן של בעלי ברית ו״לקוחות״ של הגוש הקומוניסטי ברחבי העולם השלישי , אלא שימוש מבוקר ומוגבל בטרור לשם השגת יעדים מדיניים . אלה היו לקווים המנחים המרכזיים במדיניות החוץ הסובייטית , במטרה להימנע מעימותים מדיניים וצבאיים עם יריבותיה האידאולוגיות ובראשן ארצות הברית ; קווים מנחים אלו התוו גם את יחסי הקרמלין עם ארגוני הטרור , ועם הזמן הפגינו הסובייטים חוסר סובלנות כלפי פעולות טרור שחרגו מן ״הנורמה״ ; היה ברור להם כי עצם הענקת סיוע צבאי לארגונים שעסקו בפעילות טרור יכלה לסבכם בעימות לא רצוי עם ארצות הברית והמערב . המאבק בין המערב , וארצות הברית בראשו , לבין ברית המועצות והגוש המזרחי הסובייטי על ההשפעה בעולם השלישי ובמזרח התיכון אמנם תפס תאוצה , אבל התמונה הפוליטית הייתה מורכבת למדי . המשטרים הערביים שהתפתחו במזרח התיכון בעידן הפוסט קולוניאלי היו שונים זה מזה בצורת השלטון . עד סוף שנות החמישים היו עדיין רובם שמרניים ומלוכניים . מקצתם היו אמנם רפובליקות רדיקליות , אך גם הגורמים הרדיקליים לא התחברו ברוב המקרים אל הקומוניזם והסוציאליזם הסובייטיים במישורים האידאולוגי והחברתי . החיבור שנוצר בעולם השלישי כולו בין הדת , הלאומיות והסוציאליזם יצר סוציאליזם חדש , אשר תורתם של מרקס ולנין לא הייתה חלק ממנו . נאצר היה בין המנהיגים הערבים המובילים שקראו להגברת המאבק באימפריאליזם המערבי . מאחר שנאצר נתפס גם בעיני הסובייטים כמנהיג החשוב ביותר של העולם הערבי למן ראשית שנות החמישים ( בעקבות מהפכת יולי , 1952 שבה הודח בית המלוכה במצרים ) , ביקשה ההנהגה הסובייטית לקרב אותו אליה , ובכך גם את מדינות ערב כולן . עם הזמן אמנם אימץ נאצר רעיונות סוציאליסטיים , אבל הוא התנגד נחרצות לקומוניזם הסובייטי , וידע לרדוף את הקומוניסטים המצרים באותו להט שבו דיכא את ״האחים המוסלמים״ האסלאמיסטים . זאת ועוד , לא מעט אינטלקטואלים ערבים שאימצו את המשנה הסוציאליסטית נתקלו בקשיים בבואם להתמודד עם השאלה הלאומית המקומית . הם גרסו כי רק ; East 1948 – 1956 , London : Macmillan , 1990 , pp . 185 – 187 , 191 דנרויטר ( , Dannreuther לעיל הערה , ( 5 עמ׳ . 17 12 באזוב , לעיל הערה , 8 עמ׳ . 50 – 48 13 גמאל עבד אל נאצר , פלספת אלת׳ורה , קהיר : אלמטבעה אלעאליה , , 1954 עמ׳ . 80 , 78 , 60
|
|