|
|
Page:7
מבוא אידאולוגיה קומוניסטית ומאבק בין גושי – יחסיו של הקרמלין עם מדינות העולם השלישי , עם תנועות לשחרור לאומי ועם המזרח התיכון עד שלהי שנות השישים נתפסה הסוגיה הפלסטינית בעיני ברית המועצות כסוגיה של פליטים , שנוצרה כתוצאה ממאבקים בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב . השינוי בעמדתה של ברית המועצות בהקשר זה חל רק לאחר כישלון המערכה הערבית ביוני , 1967 היא מלחמת ששת הימים , כאשר צבאותיהן הסדירים של מדינות ערב נחלו תבוסה מידי צבא ההגנה לישראל ( להלן צה״ל ) . עד אז העדיף הקרמלין ניהול מערכות יחסים עם מדינות על ניהול מערכות יחסים עם ארגונים , באשר לאחרונים הייתה השפעה מועטה יותר על תהליכים אזוריים ובין לאומיים . לאחר התבוסה הערבית במערכה הצבאית נהפכו הארגונים הפלסטיניים , אשר לא נטלו חלק במערכה הצבאית ובכך שמרו על כוחם הצבאי , לגורם המיליטנטי הבולט ביותר שהוביל את המאבק הצבאי בישראל . שינוי זה חל בעקבות כמה תקריות מוצלחות של אותם ארגונים אל מול צה״ל בשדה המערכה . הישגים אלה של ארגוני המחבלים הפכו אותם באופן הדרגתי לגורם שאי אפשר להתעלם ממנו בפוליטיקה האזורית והבין לאומית כאחד , וכך נהפכו אותם ארגונים – אשר עד לשנת 1967 היו בעלי השפעה מועטה ביותר על תהליכים בזירה הערבית – לראש החץ במתקפה הערבית נגד ישראל כבר בראשית . 1968 מלחמת ששת הימים שינתה את מפת המזרח התיכון במישורים הגאוגרפי , המדיני , הצבאי ואף הפוליטי . נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ( להלן נאצר ) , אשר נחשב עד לאותה שעה המנהיג הבלתי מעורער של העולם הערבי , ואשר קרא לאחד את העולם הערבי למדינה אחת בראשותו , ירד מגדולתו , ואת מקומה של האידאולוגיה שלו – Galia Golan , The Soviet Union and the Palestine Liberation Organization : An Uneasy 1 Alliance , New York : Praeger Press , 1980 , p . 5
|
|
|