|
|
Page:3
הצורך בבלנית בזמן הטבילה בלבד רק בשלב האחרון , בעת הטבילה , נדרשת התערבות של עוד אישה . השולחן ערוך פוסק ( יורה דעה קצח , מ ) : צריך לעמוד על גבה יהודית גדולה יותר מי " ב שנה ויום אחד , בשעה שהיא טובלת , שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים . זהו תפקידה ההלכתי של הבלנית — לוודא שכל גופה של האישה נכנס בבת אחת לתוך המים וטבילתה כשרה . ברבות השנים קיבלו על עצמן הבלניות עוד סמכויות פיקוח בכל הקשור לטובלת , כמו למשל לבדוק שאין על גופה כל חציצה , לוודא שעשתה כראוי את בדיקות שבעת הנקיים , וכן הלאה . ברור שבדורות הראשונים לא היו אלו כלל הקדמה הטבילה במקווה היא שיאו וסיומו של תהליך הטהרה שעוברת אישה לאחר נידתה . להיטהרות שלושה רבדים — פיזיולוגי , גופני ונפשי . הרובד הפיזי הוא הפסקת הדימום , והוא אינו תלוי באישה ; הרובד הגופני מתבטא בבדיקות הפנימיות שהאישה עושה , שמטרתן לוודא את מצבה ( בהפסק הטהרה ובזמן שבעת הימים הנקיים ) , ברחיצת הגוף וניקויו מכל חציצה לפני הטבילה , ובטבילה במקווה שמשלימה את התהליך ; והרובד הנפשי התלוי כולו בהתכוונות האישה ובעבודתה הפנימית . באפשרותה להעניק לתהליך הגופני גם ממד רוחני של התנקות מכעסים , ממחשבות רעות , ממתחים ומעצבנות . כל תהליך הטהרה מתחילתו ועד סופו נתון לאחריותה הבלעדית של האישה , וההלכה סומכת עליה שהיא עושה אותו כראוי . את מילות התורה על ספירת הנקיים — " וספרה לה " — דורשים חז " ל : " לעצמה — מכאן שעד אחד נאמן באיסורין " . כלומר , האישה מופקדת על תהליך הטהרה שלה ויש לה נאמנות שהיא עושה אותו כראוי , ואין שום צורך לבדוק אחריה .
|
|
|