|
|
Page:4
מתפקידה של האישה המלווה את הטובלת . הט " ז ( יורה דעה קצט , ס " ק ד ) כותב את הדברים הללו במפורש : דוקא בטבילה אמרו שתעמוד עליה אשה אחרת ולא בחפיפה ועיון . [ ... ] ודבר פשוט שאם היא מעיינת ובודקת עצמה בשעת החפיפה דיה בכך ואין צריך בדיקה מיוחדת דוקא . יש לחזור ולומר ברורות : זהו לא תפקידה של הבלנית לשאול את הטובלת שום שאלה . תפקידה היחיד הוא לוודא את כשרות הטבילה , ואולי אף להשגיח על הטובלת כשהיא נכנסת למים העמוקים . כל היתר נתון לאחריותה הבלעדית של הטובלת ואינו מעניינו של איש זולתה . עם זאת , לפעמים הטובלת עצמה רוצה את תמיכתה ועזרתה של הבלנית , כדי לוודא שאכן עשתה הכול כראוי . במצב כזה הטובלת פונה לבלנית ומבקשת את עזרתה . כדאי גם לשים לב לזהותה של הבלנית . השולחן ערוך מתאר אותה כ "יהודית גדולה " מעל גיל בת מצווה . אין היא צריכה להיות בעלת מקצוע מוסמכת , אלא פשוט אישה בת דעת היכולה לתמוך בחברתה הטובלת . כלומר , כל אישה יכולה לשמש בלנית — גם חברה , אחות או אמא , לפי רצון הטובלת . בתשובה מפורסמת הרב יחזקאל לנדא דן בזוג שגר בכפר בין הגויים ואין שום יהודים בסביבתם . במצב זה הוא פוסק שהאיש יעזור לאשתו ויראה את טבילתה , שתהיה כולה מתחת למים . לפי פסיקתו , מותר לו גם לתת יד לאשתו בירידתה למים , אף שבשלב זה היא עדיין נידה . בזמן האחרון עלה לדיון נושא היחסים בין הבלניות לטובלות . הדיון מתמקד בבלניות ובתנאי עבודתן ( הכשרתן ותחומי אחריותן ) מזה , ובטובלות ובהרגשתן במקווה בזמן הטבילה מזה . יותר ויותר נשים מביעות קושי גדול לטבול בנוכחות בלנית , בעיקר כאשר מדובר באישה זרה הנכפית עליהן מתוקף מבנה המקוואות בימינו . הקשיים נובעים מכמה סיבות : יש נשים שמתביישות לחשוף את גופן לפני אדם זר גם אם הוא אישה . רגיש במיוחד מצבן של נשים שיש להן צלקות גופניות ( למשל בעקבות ניתוחי כריתת שד ) או נשים שעברו פגיעה מינית וכל חשיפה גופנית קשה מאוד בעבורן . ואולם גם נשים אחרות יכולות להרגיש 1 נודע ביהודה , יורה דעה קכב ( מהדורה תנינא ) .
|
|
|