|
|
Page:13
היהודי של טרום מדינה . כץ מצביע על שיפור במעמדן החוקי של נשים בהתיישבות כתוצאה מהחוזים שהמתיישבים על אדמות הארגון חתמו עליהם . מכאן שלקק " ל , כמנסחת החוזים וכצד הפעיל בהם , הייתה השפעה ישירה על מעמד האישה . החוזים הגדירו את מקומן של הנשים כחוכרות הקרקע – הגדרה ששונתה במהלך השנים . הבנת הגורמים לשינויים ומהותם עומדת במרכז המאמר . המאמר זורה אור על אחד המאבקים הפחות – ידועים בדרך להשגת שוויון זכויות מלא לנשים בתחומי החיים השונים בתקופת המנדט הבריטי . המאמר השלישי בקובץ , מאת אופירה גראוויס קובלסקי , עוסק בסמלי מפה והשפעתם על תפיסת גבולותיו של המרחב הגאוגרפי של ארץ – ישראל בתודעה הלאומית , ובמקומה של קק " ל בעיצובה של תודעה זו . שאלת השימוש במפת ארץ – ישראל כסמל רשמי של ארגונים ציוניים עומדת במרכז הדיון . במאמר נעשה ניסיון לפענח את המצג התרבותי והפוליטי של ארץ – ישראל כפי שהוא משתקף במרחב הגאוגרפי הסמלי המשורטט בסמלי מפה רשמיים של שני ארגונים ציוניים : " המחנות העולים " והתנועה הרוויזיוניסטית על ארגוניה . כן נבחנת השפעתה של קק " ל על תפיסת המרחב הגאוגרפי וגבולות ארץ –ישראל בשיח הציוני בכלל ובארגונים אלה בפרט . המאמר הרביעי בקובץ , החותם את העיסוק בקק " ל , הוא מאמרה של נעמה פרוסטיג–דרמן , שעוסק בפעילות הפילנתרופית של קק " ל בשנחאי בין שתי מלחמות – העולם – תקופה שבה נרשמה הפעילות החשובה ביותר של הארגון בעיר זו . במאמר נבחן היקף תרומותיה של הקהילה היהודית בעיר ומשמעותן . כותבת המאמר מראה כי על – אף גודלה הזעום של הקהילה היהודית בשנחאי , התרומות ששלחה לתנועה הציונית בכלל ולקק "ל בפרט היו בהיקף חסר תקדים ביחס לכלל התרומות של הקהילות היהודיות ברחבי העולם . המאמר החמישי בקובץ , המקשר בין המאמרים העוסקים בקק " ל לבין אלו העוסקים בהתיישבות , הוא מאמרו של ניר מן , שעניינו בהשפעת " גדוד העבודה " על ההתיישבות העברית בארץ – ישראל בכלל ובגליל בפרט , ובקשר של קק " ל לגדוד העבודה . מן טוען כי תרומתו המשמעותית של ה " גדוד " למפת המדינה נובעת מחלקו הבולט ( לצד קבוצות שיתופיות נוספות ( בהולדתה של תנועת " הקיבוץ המאוחד " , אשר מראשיתה דגלה בתפיסת התיישבות ארצית . " גדוד העבודה " פעל בצומת – דרכים היסטורי בתולדות העם היהודי , שהתנקזו אליו כמה תהליכים הרי – גורל בדברי ימיה של תנועת התחייה הלאומית . תמיכתן של קק " ל ומחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית בדרכו של ה " גדוד " יכולה להיחשב , לדעת הכותב , נקודת מפנה במדיניותם של המוסדות המיישבים . המאמר השישי , פרי – עטה של אסתי ינקלביץ , עוסק בגלגוליה השונים של חוות סג 'רה ובהשפעתה על ההתיישבות בגליל . חוות סג ' רה , ה " חממה למתיישבים עתידיים " , נהייתה בתוך פרק – זמן קצר למפעל החשוב והיקר של יק " א בארץ – ישראל . במהלך העשור הראשון של המאה העשרים הכשירה החווה כשלוש מאות פועלים ופועלות , שמחציתם השתלבו בעבודה חקלאית במושבות . משנת 1908 חדלה יק " א לראות בהכשרת דור של חקלאים איכותיים ייעוד , וביקשה להיפטר ממיזם ייחודי זה . במאמר מציגה הכותבת את מקומה ותרומתה של חוות סג ' רה בגלגוליה השונים למעשה ההתיישבות היהודית בארץ – ישראל .
|
|