|
|
Page:11
שכולל את גבעת צלמון , נחל ארבל , הר ארבל , בקעת ארבל , רמת פוריה , בקעת יבנאל , רמת יבנאל , נחל תבור , רמת כוכב , נחל יששכר , רמת צבאים ועמק חרוד . ראשית ההתיישבות היהודית המאורגנת בחבלי הגליל התחתון אורגנה על – ידי יק " א . כבר בשנת 1899 רכשה יק " א כ – 14 , 000 דונם מאדמות הכפר הערבי סג ' רה . בעקבות ההעברה של פעילות ההתיישבות של הברון רוטשילד בארץ – ישראל לניהולה של יק " א , בשנת , 1900 זכתה ההתיישבות בגליל התחתון בתנופה רבה . יק " א ניצחה על כל המהלכים הן בתחום רכישת הקרקעות הן בתחום מיון המתיישבים ותכנון היישובים וביסוסם . בשנת 1900 הקימה חוות הכשרה למתיישבים בסג ' רה . משנת 1901 עד שנת 1908 יישבה יק "א באדמות שרכשה ברחבי הגליל התחתון שבע מושבות : סג ' רה ( אילניה ( בשנת ; 1901 מסחה ( כפר – תבור ( בשנת ; 1901 ימה ( יבנאל ( בשנת ; 1901 מלחמיה ( מנחמיה ( בשנת ; 1902 בית –גן בשנת ; 1903 מצפּה בשנת ; 1908 וכנרת בשנת . 1908 היה זה מפעל חבלי ייחודי חסר תקדים בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ – ישראל עד לאותה תקופה . מעורבותה של יק " א בנעשה בארץ – ישראל ובהתיישבות היהודית לא הייתה דבר מובן מאליו , משום שארגון זה לא היה חלק מהתנועה הציונית . יתרה מזו , יק " א ניסתה לבדל את עצמה מבחינה אידאולוגית מהרעיון הלאומי היהודי לגווניו ומהארגונים היהודיים שדגלו בו או שהיו קשורים אליו . אולם אף – על – פי – כן שיתף הארגון פעולה עם ארגונים יהודיים ברחבי העולם בכל מיזם לגופו , ובכלל זה עם התנועה הציונית וקק " ל . ביסוד שיתוף – הפעולה עמדה ראייתם של מנהלי יק " א שלפיה ארגונם הוא ארגון פילנתרופי שנועד לעזור ליהודים באשר הם , על יסוד עידוד יצרנות בקרב מקבלי העזרה . כארגון שנוצר בקרב הבורגנות היהודית המשכילה הליברלית והלא – לאומית במערב אירופה , הדרך הקונסטרוקטיבית שאליה חתר הייתה הפיכת האוכלוסייה היהודית הנצרכת והנרדפת בעולם לאוכלוסייה יצרנית המסוגלת לעמוד ברשות עצמה . תפיסת – עולם זו התמקדה בחיפוש אפשרויות שיובילו את היהודים לעצמאות כלכלית בעידן של מצוקה כלכלית בקרב היהודים במזרח אירופה . החקלאות נתפסה בעיני הארגון כאמצעי שיוביל לעצמאות כלכלית , ולכן עסק הארגון בהקמת מושבות חקלאיות ברחבי העולם , שבהן יישב יהודים חסרי אמצעים ממזרח אירופה . השתלבות הארגון בפעילות ההתיישבותית בארץ – ישראל הייתה אפוא בהקשר של פתרון המצוקה הכלכלית של יהודים בעולם , וכחלק מסדר – היום הברור שלו בהקשר זה . ההתיישבות החבלית בחלקים של הגליל התחתון נועדה רק לביסוסן ולגיבוש עצמאותן הכלכלית של המושבות , ללא המשמעות הלאומית של התיישבות כזו , מתוך הבנה שיישובים קרובים אמורים לתמוך זה בזה מבחינה חברתית וכלכלית , ובכך לבסס את העצמאות הכלכלית של המתיישבים . נוסף על פעילותה של יק " א נעשו ניסיונות לרכוש אדמות ולהתיישב בגליל התחתון על – ידי התנועה הציונית . את הניסיונות הללו הובילה , מתוקף תפקידה , קרן קימת לישראל . 7 ראו מיכה לבנה , " ערכי טבע ונוף בגליל ההררי " , הגליל וצפון הארץ , בעריכת אלי שילר וגבריאל ברקאי , אריאל , ) 2011 ) 196 - 195 עמ ' . 168 - 143 8 ראו אריה ביתן , תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי , , 1978 - 1800 ירושלים תשמ " ב , עמ ' . 82 9 ראו שם , בכל הספר ; אהרן עבר הדני , ההתישבות בגליל התחתון – חמישים שנות קורותיה , רמת –גן . 1956
|
|