|
|
Page:13
החשיבה ההלכתית רבה , כאמור , באירוע מודגם כלשהו כממחיש נורמה משפטית מופשטת . לערמת זאת . התודעה ההיסטורית דכה בר מסמך כ במערכת היסטורית מוגדרת , ואילו החשיבה האסתטית מתייחסת אל אותי אירוע באל סמל , והאמן הוא הקובע מראש את המסמן ואת המסומן כאהד . סופרי ההשכלה . שרובם ככולם גדלו ונתחנכו בחדר , בישיבה רבבית המדרש לפני ש ' הציצו ונפגעו / נורער בבקיאותם במקורות היהדות ובחריפותם הלמדנית — אף היו בהם עילויים שנועדו לגדולות בעולם ההלכה . משחר חינוכם הם הורגלו אפוא לחשוב כתחומים שונים על פי מתורות הלכתיות שרכשו בלימוד התורה שבעל פה ובמושגי יסוד של דין ומשפט , אך ללא כל תודעה היסטורית מודרנית , ואץ צריך לומר תפיסה אסתטית אירופית . מעברם של אותם סופרים להשכלה לא היה בגדר שינוי ערכים והחלפת תכנים זה בזה , אלא נסיק , לא תמיד מורע , להמיר אורחות חשיבה ועקרונות חשיבה מיסודם . אולם לפרם חררפא שבשתא . שכר בקיאותם המופלגת של סופרי ההשכלה במקורות ההלכה , המדרש והמחשבה היהודית עלה להם לעתים בהפסד האיכות האסתטית של יצירותיהם . ביתן להבחין בהן כמעין התגככות מביכה של נקודות 2 הראות הללו בעיצוב הדמויות , העלילה והאווירה הרוחנית , לפני כחמישים שגה פרסם יעקב פליישמן את הרצאתו ' תרבות יהודית ותרבות העולם בדור ההשכלה / שבה טען כי המהפיכה שחוללה ההשכלה לא התייחדה בכך שהיא חייכה את היופי שבתרבות האירופית , ' אלא בכך שהסיקה מזה כי היהדות התלמודית היא מכוערת שאיבה מסתגלת ואין למור אותה לפי 3 ההישגים של העולם הגדול / קביעה חדה דו נראתה לי בתפיסה פשטנית משהו וכוללנית מדי של תופעה סבוכה ומורכבת הרכה יותר , שחלו כה הנודרת ותמורות לא מעטות במהלך המאות הי " ח והי " ט במרכזי ההשכלה בגרמניה , בגליציה וברוסיה . פליישמן היה מודע מאור לכך שלמשכילים רבים , בניגוד ליהודים חרדים , היהדות לא היתה אררח חיים מחייב ותובעני אלא -בעיה 4 פילוסופית , שהרגישו צורך נפשי חיוני לסתור אותה / היצורך הנפשי חיוני' הזה היה כרוך בהתחבטויות נפשיות מרובות , צורך שחיפש לו דרכי מבע מגוונות גם בספרות היפה וביצירה הסאטירית בכללה , 2 השיוה : טיבה כהן , ' הטכניקה הלמדנית — צופן של ספרזת ההשכלה / מחקרי ירושלים בספרות עברית , ע ( וזשנ '' ב ) , עמי , 169 - 137 * יעקב פליישמן , ערכי היהדות — קובץ ד ! רצ » ות , תל אביכ [ , 1 ? 1950 עמי . 77 ההרגשה במקור . 4 שם , עמי 8 ד ,
|
|