|
|
Page:12
באיזה אופן אנו יכולים לקבוע מהי " אחות כשירה מוסרית " ? כיצד אנחנו יכולים לסייע לאחים ואחיות להשיג את הרצוי ? תיאוריות מוסריות מסייעות לנו להתעמק בנושא באמצעות הבהרה שיטתית של נושאים המצויים על כף המאזניים , כאשר כל אחת מהן מנסה , בדרכה שלה , לספק הנמקה לתפיסה שבה היא תומכת . מתוך ההבנה הזאת , נוכל לקוות שכל אחת מאותן תיאוריות תספקנה לנו תשובות , או לפחות את הביטחון שהתוצאות שהושגו מתוך ההתעמקות הזאת , הן אכן התשובות הנכונות . כמו כן , חשוב לזכור שגם כנגד כל אחת מתיאוריות אלה קיימת ביקורת . כל אדם מאמץ לו את התפיסה או הגישה המוסרית התואמת את עולם התוכן שלו . אין לו סיבה לחשוש שמצופה ממנו להיות מקובע בגישה מסוימת . לאף אחת מהתיאוריות אין זכות לטעון להיותה בעלת הסמכות האחרונה בנושא שהיא חוקרת . מטבעו של הדיון המוסרי , שהוא לוקח אותנו לאפיקים שונים של התדיינות ולא תמיד ניתן להגיע לתשובה מוחלטת . עלינו להבין , כי למרות שהתיאוריות יכולות להיות מנוגדות בעמדותיהן , טמונים בהם ערכים היכולים לכוון את חשיבתנו , כך שפעם נקבל אותה עמדה כפי שהיא ופעם אחרת נבקר אותה . כמו כן , חשוב שנדע שלעיתים אנו יכולים לגזור מהן את מה שתואם לנו ברגע נתון . פרק זה ינסה לענות על השאלות המופיעות למעלה ויסביר בקצרה את שלוש הרמות של הדיון הפילוסופי : האופן שבו נחקר הנושא ( מטא - אתיקה ); העיסוק במושא החקירה ( אתיקה נורמטיבית ) , הקשור להסדרים חברתיים בחברות ותרבויות שונות ; העיסוק בהתגבשות של קווים מנחים של עשה ואל תעשה במסגרת ארגונים שונים ( אתיקה יישומית ) , הבא לידי ביטוי בהצגת הקונפליקטים המתעוררים בין ערכים אתיים . כמו כן , ישקף הדיון בפרק ויבליט את ההתייחסות להתנהגות מוסרית על פי הדת , החברה והמצפון האישי וינסה לאמוד את רמות הדיון והצגת הטיעונים השונים כפי שהן נפרשות לפנינו , מסייעות ומכוונות את הדיון באמצעות גישות ותיאוריות מוסריות , כמו קבוצת התיאוריות הטאוטולוגיות , ובראשן התיאוריה התועלתנית של ג ' ון סטיוארט מיל וג ' רמי בנתם , או קבוצת התיאוריות הדאונטולוגיות ובראשן תיאוריית החובה המוסרית של עמנואל קאנט . תיאוריות מוסר אלה מתוות חשיבה לוגית בתהליכים של קבלת החלטות אתיות , בגיבוש קודים של עשייה והגדרה מהי התנהגות מוסרית , בהבניית חוקים ובקביעת קווים מנחים לניהול של ארגון בריאותי כמו מערך הסיעוד .
|
|