|
|
Page:14
שירותי שיקום אינם תמיד מובנים מאליהם , ישנן ארצות רבות בהן הם נעדרים . מדינה מודרנית , דמוקרטית , פתוחה וליברלית מכלילה בדרך כלל את שירותי השיקום במערך הרפואי שלה , במקביל לשירותים הטיפוליים ( קורטביים ) והמניעתיים . להלן אסקור בקצרה את מערך השיקום בישראל . ניתן לומר , שבתקופת המנדט לא היו שירותי שיקום רבים . היו מעט מוסדות שטיפלו בנכים : “ בית האינוולידים ” בתל - אביב , “ בית פינסטון ” ברמות השבים , ובבית החולים “ הדסה” בהר הצופים נפתחה יחידת שיקום צנועה בשנות ה - . 40 אך הדחיפה האמיתית ניתנה במלחמת השחרור . חיים שיבא ודוד בן - גוריון החליטו לרכז פצועי מלחמה בבית החולים תל -ליטוינסקי ומספר ביתנים ייוחדו לשיקום קטועים ומשותקים . הוזמנו מספר יועצים יהודים מאנגליה ודרום אפריקה לסיוע . הם הקימו את התשתית יש מאין . בית החולים תל השומר הפך למרכז השיקום המרכזי של צה ” ל ומשרד הבריאות , “ בית פינסטון ” הפך להיות “ בית לוינשטיין ” ברעננה בבעלות קופת החולים הכללית . המחלקה בבית החולים “ הדסה ” גדלה וסונפה לאוניברסיטה העברית . בתי החולים “ בית לוינשטיין ” ו ” שיבא ” הצטרפו להוראה השיקומית באוניברסיטת תל - אביב בשנת . 1966 במשך מספר שנים גם המחלקה השיקומית בבתי החולים העירוניים של תל - אביב , נשאה בעול ההוראה . בחיפה נפתחה מחלקת שיקום כללי בבית החולים “ בני - ציון” (“ רוטשילד ” ) . שיקום ילדים ניתן , בתחילה , בבית החולים “ אסף הרופא ” , ובירושלים — ב ” סן-סימון ” וב ” אלי ” ן ” , ומאוחר יותר בבתי החולים “ שיבא ” ו ” בית לוינשטיין ” . מרכזי שיקום כלליים נוספו במרכז השיקום “ רעות ” בתל - אביב , בבית החולים לגליל המערבי בנהריה ועוד . ניתן לחלק לשלוש תקופות את פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון : — 1973 - 1948 תקופה שהצטיינה בטיפול פרטני , אלתור ותמיכה . — 1982 - 1974 התחלת התייחסות לתהליכי הזדקנות מואצת וטיפול בסיבוכים . 1983 ואילך — מעקב ארוך טווח , צרכים של נכים מזדקנים , טיפול בפדויי שבי ותגובות - קרב . כיום מערך הרפואה השיקומית בישראל משתרע על פני מספר מישורים : א . מרכזי שיקום שלא בתוך מרכזים רפואיים כלליים (“ לוינשטיין ” , “ רעות ” , “ אלי ” ן ” ) . ב . מחלקות שיקום בתוך מרכזים רפואים : ב ” שיבא ” , ב ” הדסה ” הר - הצופים , ב ” בני - ציון ” , ובבית החולים לגליל המערבי בנהריה . ג . מרפאות פיזיקליות ויחידות המשך טיפול ומעקב של קופות החולים . ד . יחידות קהילתיות להמשך טיפול ומעקב ( כולל מערכות מיוחדות כמו זו של משרד הביטחון , עמותות ) . ה . שיקום גריאטרי . ו . שיקום פדיאטרי . יש לציין שדחיפה עצומה לביסוס הרפואה השיקומית האשפוזית והאמבולטורית ניתנה על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון . מלחמות ישראל והטרור , שיפור בחקיקת חוקים לזכויות נכים , פעילות ארגוני הנכים , פעילות משרדי ממשלה ותאגידים , ריבוי תאונות עבודה ותאונות דרכים — כל אלו דחפו את הממסד להשקיע במערך השיקומי . מילות המפתח ברפואה שיקומית הן :
|
|