|
|
Page:14
בלינט קרא לסמינרים שלו קבוצות דיון . הקבוצות שלו התכנסו פעם בשבוע , במשך 3 - 2 שנים בדרך כלל , חלקן אף לאורך זמן ממושך יותר , בהרכב של 10 - 8 רופאים , רובם רופאים כלליים . בלינט מדבר על עיסוק בשילוב של מחקר והכשרה . הוא התעניין מאוד במחקר ולכן ביקש ממזכירה לרשום ( בשיטת הקצרנות ) את הנאמר בסמינרים . היה ברור שנוכחות אדם שלישי תקלקל את האווירה האינטימית , אפילו אם הוא יתנהג בצורה אובייקטיבית וזהירה , כך שכל ההסתכלויות , הדיונים , הניתוח וההערכות , נערכו על ידי הרופאים בעצמם , אבל רופאים כלליים לא היו מאומנים לתפקיד כזה : " כאשר הם התחילו , לא הייתה קיימת , עד כמה שאני יודע , שיטה מקובלת , כיצד לאמן רופאים כלליים באבחון פסיכולוגי ובטיפול נפשי ... הדבר הראשון שהיינו צריכים לעשותו , היה ללמוד את המשמעויות וההיבטים הפסיכולוגיים של הרפואה הכללית ; הדבר השני היה לאמן רופאים כלליים בתפקיד הזה ; והדבר השלישי היה להסיק שיטה לאימון והכשרה כאלו . " בלינט מוסיף : " אנו נתאר את מה שהתרחש בסמינרים למחקר ולהכשרה , כאשר נקרא להם בשמות ובתארים שונים , כגון : דיונים קבוצתיים , כינוסים לדיון על מקרה קליני , סמינר של מחקר , סמינר לדיונים , קבוצת דיונים וכדומה . כל אלו מתייחסים להיבטים שונים של אותו התהליך . " בלינט ניסה , עד כמה שאפשר , לא להיכנס למערכת " מורה - תלמיד " , למשל : שהרופאים הכלליים ישאלו אותו , מה הוא חושב על המקרה כפסיכיאטר . לדעתו של בלינט , התפקיד החשוב ביותר של הקבוצה הוא , לאפשר לרופא המציג לספר את סיפורו בקשר ליחסיו עם חולה מסוים , בצורה חופשית ועל סמך זיכרונו , כולל ההרגשות והחוויות הרגשיות שהחולה עורר בו , במפגש עם החולה , וההרגשות והתחושות שהתעוררו בעת שהוא סיפר על המקרה לקבוצה ( ללא רישום , בצורה ספונטנית , " מהבטן " ) . כל זאת באווירה חופשית של החלפת חוויות , התרשמויות ודעות , בתקווה שהתגובות של החברים האחרים יבהירו לרופא המציג מספר דברים . חשובה גם ההמשכיות של הסמינרים , כך שאפשר תמיד לשמוע מעקב וללוות את המקרה ואת התפתחות הטיפול לאורך זמן . כך אפשר לבדוק עד כמה הרעיונות , ההנחות , האבחנות , התחזיות והניסיונות הטיפוליים היו נכונים . המטרה העיקרית של הסמינר הייתה לבדוק את היחסים המשתנים כל הזמן שבין הרופא לחולה . בלינט מדגיש שלדעתו זה הכיוון שהרפואה צריכה להתקדם בו . מטרת הספר הינה בעיקרה תיאור של תהליכים מסוימים , שמתרחשים ביחסי הרופא והחולה ( ההשפעה ו " תופעות הלוואי " השליליות והבלתי רצויות של התרופה " רופא " ) , שגורמים לסבל הן לרופא והן לחולה . ברצונו לפתח ערנות ורגישות לתופעות ולסימנים שיאפשרו לרופא לאבחן את התהליכים הפתולוגיים האלו , כמה שיותר מהר וכמה שיותר מוקדם , ואז אפשר גם לחשוב על גישה טיפולית מתאימה למצב היחסים שנוצר . התפקיד הראשון של ספר זה הינו , לתאר את הבעיה : " למה קורה לעתים כה קרובות , למרות המאמצים הרציניים של שני הצדדים , שהיחסים בין הרופא לבין החולה , הינם
|
|